חזרה למאגר הכתבות
פֹּה קָבוּר הַכֶּלֶב
רונן כהן הוא ממונה של"ח וידיעת הארץ במחוז מרכז.
הידעתם איזה יום בינלאומי מצוין ב-26 באוגוסט? יום הכלב הבינלאומי, ובאנגלית: International dog day. יום זה נועד לכבד את הכלבים כולם, בלי קשר לצורתם, לגודלם, לגילם ולגזעם, ובא לעודד אימוץ של כלבים שעדיין לא מצאו בית ומשפחה. מטרת היום היא להכיר בקשיים הרבים שכלבי רחוב וכלבים שנזנחו חווים.
האמריקאית קולין פייג', שייסדה בארצות הברית את יום הגורים, יום החתולים ועוד, ייסדה גם את יום הכלב. בהמשך, אימצו מדינות רבות ימים אלו. התאריך שנבחר ליום הכלב הבינלאומי, 26 באוגוסט, הוא היום שבו משפחתה של קולין אימצה את הכלב הראשון שלה.
את החיבור הקודם הקדשתי לזאב. כפי שהזכרתי שם, על פי מחקרים שונים, נראה שמקורו של הכלב הוא בזאב שבוית לפני עשרות אלפי שנים. ביות הכלב הוא פרק ייחודי ביותר בהיסטוריה של יחסי אדם-חיה והוא מלמד על היחסים ועל השותפות שבין בני אדם וחבריהם הנאמנים. הביות מספק גם תובנות חשובות בנוגע לתופעה רחבה יותר של ביות בעלי חיים ולהתפתחות המשותפת שלהם ושל בעליהם.
כלבים שימשו בני לוויה לבני אדם במשך אלפי שנים והותירו חותם בהיסטוריה האנושית. את החיבור הזה, אקדיש לקשר הייחודי שנרקם בין האדם והכלב ולתכונות המיוחדות שהביאו לכך שהכלבים תופסים מקום יוצא דופן בעולמו של האדם. כיום כלבים הם חלק בלתי נפרד מהחברה האנושית. היחס אליהם הוא אמביוולנטי ונע בין התייחסות כאל ידידו הטוב של האדם וכאל בני משפחה אהובים לבין שיוך מאפיינים ותכונות של רוע וזדון, שבא לידי ביטוי בעיקר בקללות: כלב בן כלב, בן כלבה...
כבר במקורות היהודים הקדומים, נמצא אזכור של כלבים, בעיקר שלילי: "וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֶל הַמֶּלֶךְ לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ" (שמואל ב, ז, ט). במפגש בין דוד לגוליית, אומר האחרון: "הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת" (שמואל א, יז, מג). בספר משלי, נמצא המשל "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ" (משלי כו יא), ככלב החוזר ובולע את אשר הקיא – משל למי שחוזר על מעשה איוולתֹ.
למרות האזכורים השליליים, אבותינו הבינו את היתרונות שביצירת קשר עם בעלי חיים אינטליגנטיים ונאמנים אלו. בתחילה בויתו הכלבים למטרות מעשיות, כמו ציד, רעיית צאן והגנה. בהמשך, נוספו תפקידים כמו כלבי נחייה המסייעים לכבדי ראייה וכלבים המשמשים לטיפול בבתי חולים ובבתי ספר. כלבי עבודה משימתיים מסייעים בפעולות חיפוש והצלה, בעבודת המשטרה, ואף משרתים בצבא. המגוון של גזעי הכלבים, כל אחד ומאפייניו הייחודיים, מבטיח התאמה מושלמת לכל אורח חיים ולכל צורך.
חוקרים רבים בתחום הרפואה הווטרינרית עסקו ביכולת של כלבים לאתר מחלות, בעיקר את מחלת הסרטן (חוקרים ידועים בתחום הם Kent Lloyd, חוקר בפקולטה לרפואה ווטרינרית באוניברסיטת קליפורניה, , Fritz D. Vogelmann, וטרינר המתמחה ברפואת שתלים). במהלך השנים, הראו מחקרים שנוכחות של כלבים יכולה להשפיע לטובה על בריאות האדם. סיפור אחד שהתפרסם בתקשורת היה על כלב בשם באקר (Baker) שהצליח לזהות את מחלת הסרטן של בעליו בשלב מוקדם יחסית. באקר התנהג בצורה לא רגילה ורדף אחר בעליו בקביעות ובהתרגשות רבה מרגיל. לאחר בדיקות רפואיות, נמצא כי הכלב הצליח לזהות סרטן, ובעליו זכה לטיפול רפואי. דוגמה נוספת היא סיפורו של כלב בשם פלוטו (Pluto), שנחשב לכלב המחונן ביותר בעולם. פלוטו הוכשר לזהות ריחות של מחלות, ובעזרתו הצליחו לזהות מחלות כמו סרטן וסוכרת בבני אדם. הוא שימש בקביעות כלי יעיל במעבדות ובבתי חולים.
ובישראל: SpotitEarly – סטארטאפ הביוטק הישראלי שמפתח בשנים האחרונות בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן באמצעות רחרוח של כלבים – חשף בימים האחרונים תוצאות ביניים של מחקר קליני שהחל לפני כשנה וחצי. על פי תוצאות המחקר, רשמו הכלבים קרוב ל־93 אחוזי הצלחה בזיהוי ארבעת סוגי הסרטן שנבדקו: שד, ריאות, המעי הגס והערמונית.
לכלבים מיוחסת גם יכולת להפחתת מתח וחרדה, להורדת לחץ דם, לקידום פעילות גופנית ועוד. היתרונות של הכלב חורגים הרבה מעבר לליווי גרידא. האהבה הבלתי שיפוטית והבלתי מותנית שכלבים מספקים מאפשרת לבעליהם נוחות ותמיכה, ובכך הכלבים הם בני לוויה גם ברמה רגשית ומנטלית.
כלבים ידועים באינטליגנציה גבוהה וביכולות למידה והם מפגינים יכולת חברתית מרשימה ויכולת ללמוד פקודות, לפתור בעיות ואפילו להבין רגשות אנושיים. הפסיכולוג האמריקאי סטנלי קורן חקר את היכולות של כלבים לזהות ריחות ולבצע משימות מורכבות בתחום הריח. כלבי נחייה לעיוורים יכולים לנווט ולזהות מכשולים, כלבים יכולים לחפש ולזהות חומרים מסוכנים כמו סמים. התקשורת שבין בני אדם לכלבים מבוססת לא רק על רמזים מילוליים כי אם גם על שפת גוף, על הבעות פנים ועל הבנה אינטואיטיבית. תקשורת זו מאפשרת קשר עמוק ומשמעותי החורג מגבולות השפה.
הַכְּלָבִים נוֹבְחִים וְהַשַּׁיָּרָה עוֹבֶרֶת- משמעותו של הביטוי היא שדבר לא יעצור אותנו מלהמשיך הלאה. יש המייחסים את הביטוי לראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, שאמר משפט זה בשנת 1984. אך לפי תחקיר של עיתון גלובס ("מילות מפתח", 27.6.2004), המשפט קדום יותר וטבע אותו הסופר האלג'ירי ממוצא ברברי ח'אטב יאסין, שכונה "כוכב" על-שם הרומן המפורסם ביותר שלו. יאסין נודע בהתנגדותו העזה להמשך הכיבוש הצרפתי באלג'יריה. המשפט המקורי בצרפתית הוא: "Les chiens aboient – La caravane passe".
כָּל כֶּלֶב בָּא יוֹמו- על פי ויקיפדיה, מקור הביטוי בערבית: "كُلّ كَلْب بِيجِي يُومُه" (כֻלּ כַלְב בִיגִ'י יוֹמו). הביטוי הושאל לעברית בלי תרגום וכמעט בלי שינויים בהגייה. נראה שהסיבה לכך היא הדמיון בין רוב המילים הערביות שמרכיבות אותו למקבילותיהן העבריות. הכלב נתפס בתרבות הערבית מוסלמית כחיה טמאה ונחותה, ועקב כך המילה "כלב" משמשת כינוי לאדם שפל או מרושע. משמעות הביטוי היא: יבוא יום וכל אדם רע יקבל את המגיע לו. ביטוי זה מתבסס על אמונה בשכר ובעונש – תמיד יגיע יום נקם ושילם.
פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב- הביטוי מופיע במקורות העבריים בסדר נשים, במסכת סוטה פרק ט הלכה טז: "פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו". הפרשנים היהודים נחלקו בהבנת הביטוי. רש"י פירש שיהיו עזי פנים כי הכלבים הם עזי נפש. הפרשן שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) כתב שהכוונה היא שבפניו מראה כאילו הוא אוהב, אבל ליבו אינו עמו, כלומר: האהבה אינה אמיתית. היום הביטוי משמש בעיקר לפי פרשנותם של העץ יוסף ושל החיד"א, במשמעות של ביקורת כלפי הנהגה לקויה, חסרת כבוד, שאינה מובילה את הציבור, אלא הציבור הוא שמוביל אותה.
כֶּלֶב נוֹבֵחַ אֵינוֹ נוֹשֵׁךְ- כנוי לאדם שמאיים ומאיים, עושה הרבה רעש, אך לרוב אין בכוונתו או שאינו מסוגל לממש את איומו. מקורו בביטוי מלטינית של המשורר הרומי אניוס: "latrat canis sine dentibus" (מילולית: נובח הכלב ללא השיניים).
קֹר כְּלָבִים- הביטוי "קור כלבים" נועד לבטא קור עז במיוחד. נראה שמקורו בקוטב הצפוני, והוא שאוב מהביטוי "ליל שלושה כלבים". ביטוי אסקימואי זה מתאר לילה קר כל כך שיש להכניס שלושה כלבים אל האיגלו כדי לשמור על החום ולמנוע מיושבי האיגלו לקפוא.
חַיֵי כֶּלֶב- חיים של עוני ושל מחסור, של מי שתלוי באחרים למחייתו.
מִי שֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן עִם כְּלָבִים צָפוּי לְהִתְעוֹרֵר עִם פַּרְעוֹשִׁים- מוכר גם בנוסח: מי שישן עם כלבים, שלא יתפלא אם יקום עם פרעושים. ביטוי זה משמש אזהרה או הסבר: מי שמסתובב בחברה רעה, סופו שהצרות ידבקו גם בו. מבוסס על ההנחה שכלבים נושאים פרעושים, גם כאן הכלב מצטייר בצורה שלילית.
פֹּה קָבוּר הַכֶּלֶב- הביטוי "פה קבור הכלב" שאול מגרמנית: "Da liegt der hund begraben" (שם קבור הכלב). רוביק רוזנטל, חוקר השפה העברית, כתב שיש לביטוי גם גרסה ביידיש: "דאָ ליגט דער הונט באַגראָבן". המקור הוא בגרמנית של ימי הביניים. פירוש המילה "Hunde" הוא אוצר, מלקוח, שלל. המשמעות: כאן טמון האוצר. עם הזמן שובש hunde (אוצר) ל-hund (כלב), והולבש עליו סיפור לפיו על אוצרות גנוזים שמר כלב שחור. לביטוי זה ביטויים מקבילים בשפות שונות. בערבית: הוּנָא מַקְבּוּר אֶלְחִמָאר (כאן קבור החמור). בצרפתית: c’est là que gît le lièvre (כאן טמון הארנב). כיום הפרשנות המקובלת למשפט היא זה מקור הבעיה או זו הסיבה לבעיה. ובפרשנות של להקת כוורת: "זהו עצם העניין (לא, זה עצם של הכלב)".
אסיים הפעם בסיפור קצר ומתוק של רובין מוריס שרץ ברשת. איני יודע אם אמיתי הוא או בדיה.
כלב מסוג גולדן רטריבר הופיע יום אחד בחצרה של אישה. לפי הקולר ולפי הבטן השמנמנה ידעה האישה שיש לו בית ושמטפלים בו יפה. הוא ניגש אליה ברוגע, והיא ליטפה את ראשו. הוא נכנס אחריה לתוך הבית, הלך באיטיות במסדרון, התכרבל בפינה ונרדם. אחרי שעה, הוא הלך לדלת, והיא נתנה לו לצאת. למוחרת הוא הגיע שוב, נכנס פנימה לאותה פינה במסדרון ושוב ישן בה למשך כשעה. ביקורים אלו נמשכו מדי יום במשך שבועות מספר. בשל סקרנותה, הדביקה האישה פתק על הקולר של הכלב: "הייתי רוצה לדעת מי הבעלים של הכלב הנפלא והמתוק הזה ולשאול אם אתם מודעים לכך שכמעט בכל יום הכלב שלכם נכנס לביתי כדי לתפוס תנומה". יום אחד, קיבלה סוף סוף האישה תשובה בפתק מחובר לקולר של הכלב: "הוא גר בבית שבו שישה ילדים, שניים מהם מתחת לגיל שלוש, והוא פשוט מנסה להשלים שעות שינה. האם אני יכול לבוא איתו מחר?"
הידעתם איזה יום בינלאומי מצוין ב-26 באוגוסט? יום הכלב הבינלאומי, ובאנגלית: International dog day. יום זה נועד לכבד את הכלבים כולם, בלי קשר לצורתם, לגודלם, לגילם ולגזעם, ובא לעודד אימוץ של כלבים שעדיין לא מצאו בית ומשפחה. מטרת היום היא להכיר בקשיים הרבים שכלבי רחוב וכלבים שנזנחו חווים.