מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה למאגר הכתבות

נחל ציפורי – נחל של חיבורים | גיליון 17

share
שתפו עמוד:
נחל ציפורי – נחל של חיבורים | גיליון 17
נושא: טבע מונגש
אזור בארץ: גליל תחתון
הצעה למסלול: כן
גיליון: מס' 17

נחל ציפורי – נחל של חיבורים

הודיה כץ היא מדריכה, לטם.

אי שם בגליל, בין הרי נצרת וצמחיית חורש סבוכה, מתחילה לו זרימתו של נחל איתן, נחל ציפורי. פעם בשבועיים, משפחות מיוחדות ואנשים מכל הגוונים מתקבצים ליד הנחל לטיול משותף. הצוות דואג שכולם יוכלו להשתתף בטיול. הדבר מתבטא בדאגה למפתח לשביל הנגיש, בהעברת הדרכה במילים פשוטות, בשילוב יצירה ובהענקת חוויה חושית שתעקוף חסמים, ובעיקר בכוונה ליצור אוירה לא שיפוטית כדי שכל אחד יוכל להרגיש בנוח. זוהי רק דוגמה אחת לחיבורים שונים המתקיימים בנחל ציפורי בשנים האחרונות. 

נחל ציפורי, צילום: הודיה כץ
נחל ציפורי, צילום: הודיה כץ

לפני כשלוש שנים וחצי, החל פרויקט השיקום הלאומי של נחל ציפורי, הפרויקט הגדול בארץ לשיקום נחלים. נחל ציפורי זורם מהרי נצרת לנחל קישון ומתנקז בהמשך למפרץ חיפה ואל הים התיכון. הנחל היה מלא אשפה שהשליכו יישובים שכנים ומטיילים וסבל מהזרמה של מי שפכים אליו. חקלאות באזור אגן הניקוז והימצאות פרות שרועות בכל מקום, כמו גם גורמים נוספים, פגעו באיכות המים בנחל. 

הפרויקט לשיקום הנחל נוגע בממדים רבים ושונים במרחב הנחל ויוצר חיבורים בין גורמים במטרה להיטיב עם הנחל ועם התושבים החיים סביבו. רשות ניקוז קישון מנהלת את הפרויקט, ושותפים לו מגוון רחב של יועצים ושל מומחים מתחומים שונים ברצון לתת מענה לבעיות הרבות שבמרחב. כמה אקולוגים מנטרים את איכות המים ועורכים סקרים זיאולוגיים ובוטניים באזור; מומחה האחראי על החקלאות במרחב הנחל נמצא בקשר עם החקלאים המקומיים; מומחה נוסף עוסק בהיבטים הכלכליים; אחר בודק את השפעת הנחל על המגוון החברתי והאנושי המתקיים לאורכו; ועוד רבים וטובים תורמים כל אחד בתחומו. עמותת לטם ומרכז נגיש להכיר, הפועל מטעמה, הם הגוף המייעץ לפרויקט השיקום בכל הקשור בנגישות.

המגוון האנושי סביב הנחל רחב. חיים כאן ערבים ויהודים, בני ערים, קיבוצים ויישובים, קטנים וגדולים. יש כאן תושבים ממעמדות סוציו אקונומיים שונים. דווקא דרך הפרויקט, בשל גיוס פעילים מהיישובים, נוצרה קהילה שיש בה חיבורים ייחודים. החיים לאורך נחל אחד, המהווה מערכת אקולוגית סגורה ושלמה, מייצרים חיבורים ואתגרים שונים. למשל, הפסולת המושלכת ביישובים ומגיעה אל הנחל משפיעה על כל אחת מהאוכלוסיות היושבות לאורכו ומזכירה לנו שאנחנו אורגניזם אחד ושאנו חיים יחד. שיקום הנחל הזמין את הקבוצות השונות לבחור, ליזום ולהשפיע על המרחב המשותף לטובת התושבים והנחל כאחד. 

כחלק מהעשייה לשיקום הנחל, נוצר חיבור איתנו, עמותת לטם – העוסקת בהנגשה של הטבע לאנשים עם מוגבלויות. התבקשנו לסייע בהנגשה של הנחל. אומנם נסלל בעבר שביל נגיש לכאורה לאורך גדת הנחל, אך השביל לא נבנה על פי התקנים, וככל שהזמן עבר התעורר צורך בנגישות איכותית יותר. נולדה הזדמנות לסלילת שביל נגיש ארוך, הכולל מגוון אפשרויות ומסלולים והמצוי במרחב המנגיש אתרי תיירות נוספים. לצורך הנגשת השביל, נדרשנו למתן שיפועים, ליצור שוליים בטיחותיים, להציב מעקות וספסלים לאורך הדרך וליצור פינות ישיבה איכותיות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלויות שונות לשבת יחד. בבניית השביל חשבנו לא רק על מוגבלות פיזית, אלא על כלל הלקויות. לכן השילוט במקום כתוב בצורה ברורה וכולל תמונות ואיורים רבים. כמו כן, בימים אלה מפותחת אפליקציה לתיאור קולי לאנשים עם מוגבלות בראייה ובפישוט לשוני לאנשים עם מגבלה קוגניטיבית.

לפני כמה חודשים, פתחה עמותת לטם חוג טבע לקבוצה של משפחות מיוחדות (משפחות שלהן ילדים עם מוגבלויות). המשפחות, ערביות ויהודיות, נפגשות בנחל פעם בשבועיים לחוג טבע ולארוחה משותפת. הטבע ששייך לכולם מאפשר רבדים רבים של חיבורים: בין אנשים לנחל, בין מגזרים שונים ובין אנשים הסובלים ממוגבלויות מגוונות. 

לפרויקט מיוחד זה שותפים רבים: רשות ניקוז נחל קישון, קק"ל ומרכז משפחות מיוחדות באגף קהילה ורווחה במועצה אזורית עמק יזרעאל. נירית בניהו היא עובדת סוציאלית אשר מנהלת את המרכז למשפחות מיוחדות במועצה. היא מלווה, לצד ריקי המדריכה, את הפרויקט. נירית וריקי יחד דואגות להתאים את הפעילות לצרכים של המשפחות. הקבוצה מורכבת ממגוון רחב של אנשים, בני גילאים, מגזרים ומוגבלויות מגוונים ובעלי רמות תפקוד שונות. כדי שכולם יוכלו להרגיש שייכות ולהשתתף בפעילות, נירית וריקי מקפידות לקיים פעילויות מגוונות. החוג מציע משחקים, הליכה, למידה ויצירה, וכל אחד יכול לבחור בפעילות שנעימה ומתאימה לו. אומנם הפעילות מובנת, אך יש בה גמישות המאפשרת מתן מענה לגיוון בקבוצה, או במילותיה של ריקי המדריכה: "בכל מקום או בכל פינה יש למישהו אחר בקבוצה את האפשרות לנצוץ יותר".

ממפגש למפגש, הילדים נפתחים ומשתתפים במגוון הפעילויות ביתר נוחות. ממפגש למפגש נוצרים עוד ועוד חיבורים בין הילדים, בין ההורים ובין המשפחות. כששאלתי את נירית על החיבור המגזרי בין יהודים לערבים, היא ענתה בפשטות: "זה פשוט קורה, יש אווירה ממש נעימה ומקבלת של כולם. בכללי בקבוצה יש המון שונות, ומשהו בשונות הגדולה הזאת גורם לכולם דווקא להרגיש בנוח. לפעמים ילד משתולל, לפעמים ילד בוכה, לפעמים ילד מתכנס, יש פערים מאוד גדולים, ומשהו בשונות הזו דווקא מאפשר קבלה."

למה המפגש נעשה דווקא ביציאה החוצה? מה הטבע תורם לקבוצה? נירית ציינה: "הטבע והיציאה החוצה מאפשרים נינוחות, מרחב. אפשר להיות כולם יחד ואפשר גם להיות בקבוצות קטנות יותר, יש זמן הליכה שמאפשר שיחות וחיבור בין האנשים, בין הילדים, ובין המשפחות בתוך עצמם. יש חוסר שיפוטיות, אין עין ביקורתית, פשוט אפשר להיות במרחב ביחד." 

ריקי הוסיפה: "נחל ציפורי מאפשר לנו את עצם היציאה החוצה לטבע, גם בזכות השביל הנגיש וגם בנקודות העניין שבו. אני מטיילת עם הקבוצה ואני רואה אותם בחופש, אני רואה אותם באמת. אפשר לראות בנחל אנשים מכל הסוגים ומכל המגדרים, יש לנו דתיים וחילונים, מוסלמים ויהודים, והכול בנועם ובנחת. הטבע מוציא מבני האדם דברים טובים. אם הייתי צריכה להפעיל את אותו דבר בתוך חדר, זה היה אחר. כל שני מפגשים אנחנו עוברים לנקודה אחרת על הנחל, וכל כך יפה שם. הצמחים, השביל הנגיש והגישה למים מייצרים פשוט התרגשות באוויר."

נראה כי היציאה החוצה אל הטבע, הנוכחות במרחב הירוק, זרימת הנחל, האוויר הפתוח והאדמה מייצרים מרחב מחבר ומאפשר ומזמנים קשרים שלא תמיד מצליחים להתרחש במקומות אחרים. משהו במרחב הפתוח פותח גם משהו בליבנו, ועלינו לדאוג שכל אחד יוכל ליהנות מחוויה זו. יציאה לטבע אינה פריווילגיה, זו זכות בסיסית של כל אדם. כדי שחיבורים כאלו יתרחשו וימשיכו להיווצר, עלינו לדאוג שהטבע יהיה נגיש וזמין לכל אדם.

נחל ציפורי הוא ארוך ומגוון, ואפשר לבחור לטייל בחלקיו השונים וברמות קושי שונות:

מסלול קצר – נקודת התחלה: בכניסה לכפר ראס עלי (שם אפשר להחנות את הרכב). הליכה בטיילת נגישה לאורך 500 מטרים עד טחנת הנזירים, המוקפת מדשאות ומים זורמים (המים בנקודה זו אינם מתאימים לרחצה). חזרה באותה דרך.

מסלול ארוך – התחלת המסלול הארוך באותה נקודה שבה מתחיל המסלול הקצר, אך כשמגיעים לטחנת הנזירים ממשיכים בשביל הכחול לאורך שני קילומטרים נוספים ומגיעים למעיין עין יבקע. במהלך הדרך, נדרש לחצות את הנחל – החצייה יכולה להיות מאתגרת אחרי ימים גשומים. המקטע שבין טחנת הנזירים לעין יבקע איננו נגיש לכיסאות גלגלים כרגע.

ממבואת שמשית דרך יער הסוללים וחזרה לאורך הנחל – מסלול מעגלי נגיש שאורכו כשני קילומטרים וחצי. תחילתו בשביל מוצל העובר בתוך יער הסוללים והוא חוזר לאורך הנחל. אפשר להחנות את הרכב ולצאת למסלול ולסיים אותו באותה נקודה. לאורך הדרך אפשר לראות מערה, גת עתיקה, צמחיית יער וצמחיית נחלים.  

בימים אלה, נמצא בפיתוח אתר האינטרנט של נחל ציפורי. האתר יכלול מידע רב על המסלולים הקיימים ועל אפשרויות הטיול השונות. בינתיים, צאו אל המסלולים שהמלצנו עליהם כאן ופשוט לכו לאורכם. בימות הסתיו והאביב הכול ירוק, והפריחה באזור מקסימה. 

אנחנו מזמינים אתכם להתחבר בנחל ציפורי!