קול קורא לנדוד | גיליון 15

השבעה באוקטובר קטע את כל שגרות החיים שלנו. תנועות הנוער כולן הקדישו את השעות, הימים והשבועות הראשונים למתן מענים מיידיים בכל החזיתות שנדרשנו אליהן: קהילות ויישובים שנפגעו, משפחות מפונים, ילדים ובני נוער במקלטים, חיילים, ניצולי שואה, קשישים וחקלאים. למעשה, עד לכתיבת שורות אלו, תנועות הנוער נמצאות במשימות לאומיות שונות שנובעות מהמלחמה המתמשכת. המצב שנקלענו אליו יצר הזדמנות בתחום החינוך האקלימי ואפשרות לעסוק בטבע ובקיימות. נושא זה הוא אחד החשובים שיש בתוכנית השנתית של תנועות הנוער בשגרה, ובעת זו הוא אמצעי חשוב שמסייע לילדים ולבני הנוער לחזור מעט אל עצמם ולהתחיל בתהליך, שכולנו זקוקים לו, לשיקום האמון.

לפני שנתייחס לאתגרי התקופה ולמענים שהחינוך האקלימי נותן להם, נבקש להזכיר את התוכנית החלוצית פורצת הדרך לחינוך אקלימי ולקיימות שתנועות הנוער מובילות זה שלוש שנים עם המשרד להגנת הסביבה ועם משרד החינוך. שיתוף פעולה זה הוביל להעמקת היחס של התנועות לטבע, לפיתוח מתודולוגיות חדשות שמיושמות בסניפים ובקהילות ולהקמת מיזמים מגוונים. מיזמים אלו אפשרו לתנועות לתת מענה בתקופת קושי זו. הדס, רכזת האקלים של הנוער העובד והלומד, סיפרה כי "במהלך החודשים התנועתיים, הקימו במלונות המפונים גינות כדי שיוכלו להתחבר לטבע, למגע עם האדמה, ואפילו לגדל מזון. דאגו שהגינות יהיו ניידות כדי שיוכלו לחזור עם הקהילות בסוף תקופת הפינוי." במלון נוסף, שבו פעלה תנועת השומר הצעיר, הוקמה גינה קהילתית ששימשה את הצוות החינוכי לפעילות: "רצינו להשיג כמה מטרות בו זמנית: לעבוד עם הידיים, לשלב גם את הגדולים וגם את הקטנים ולתת מתנה למלון. כשחשבנו מה האופציות, הבנו שצריך משהו שהם יכולים לקחת עליו אחריות גם להמשך – להשקות, לנקות וכו'. בנוסף, היה ט"ו בשבט, ויכולנו לשלב בין הדברים. ובעיקר, במלון לא היה שום דבר חוץ מדשא סינטטי. רצינו שיהיה לילדים במה להתלכלך ושהם יוכלו לראות שדברים שהם עושים צומחים ומשתנים."

מאיה, רכזת הקיימות של האיחוד החקלאי, הסבירה כי "החינוך האקלימי בימים אלה נראה כמו מושג רחוק, אבל במיוחד בתקופה זו, הוא מציע לחזור לשורשים, למצוא חוסן בעשייה המשותפת ולנסות עד כמה שאפשר לקחת השראה מדרכיו של הטבע לשיקום הבית, הקהילה והסביבה כאחד."

הגינה הקהילתית מאפשרת לילדים ולבני נוער לדאוג למשהו ולראות כיצד הוא משתקם, לשוב לפתח אחריות סביבתית, להיפגש סביב עשייה ובעיקר לשהות בסביבה ירוקה. בסניפי האיחוד החקלאי, משלבים טיפול בגינה הקהילתית בשגרת הפעילות, ולאחרונה פועלים להקמת גינות זיכרון המאפשרות לחברי הקהילות מרחב לצמיחה ולשיקום וגם להנצחת יקיריהם.

מלחמה נוראה זו גבתה קורבנות צעירים רבים, בהם בוגרי תנועות שהיו דמויות משמעותיות וקבועות בחייהם של ילדים ושל בני נוער רבים. הקמת גינות זיכרון בקהילה מאפשרת לילדים ולבני הנוער תהליך של עיבוד ושל הבראה. במכבי צעיר, סיפרו לנו על גינה קהילתית שבחרו להקים לזכר חברתם מכפר שמואל, סרן שיר אילת ז"ל, ששירתה כמ"מ תצפיתניות ונפלה במוצב נחל עוז: "רצינו להנציח אותה דווקא בגינה שתשמש אותנו לפעילות חינוכית בהמשך השנה ותסמל ההמשכיות של שיר בסניף לדורות הלאה."

עשרות רבות של גינות קהילתיות הוקמו בתנועות הנוער בשנים האחרונות והיו לחלק מארגז הכלים החינוכי של התנועות. במהלך חודשי המלחמה, לצד המשך הקמת גינות קהילתיות, המשיכו לפעול יוזמות רבות נוספות בהכרה בכך שחינוך אקלימי מאפשר שגרה הבונה חוסן ופותחת תהליך של החלמה. תפיסת האחריות לסביבה אינה דבר חדש בתנועות, והחיבור בין שפת הקיימות לשפת התנועות, ששתיהן שפות של קריאה לפעולה, הוא חיבור טבעי מיסודו. אנו רואים כיצד הבחירה לצאת אל הטבע בעת זו ולעסוק בו כחלק מהותי מתהליכי ההחלמה והחזרה לשגרה רווחת בכל תנועות הנוער.

אחת הפעילויות החיוביות שסומנו כמשמעותיות ביותר בקרב חניכי אשכול בחודשים האחרונים הייתה יציאה שלהם לטיולי חנוכה ייחודיים שהובילו התנועות. את המסעות הארוכים (בימים ובקילומטרים) החליפו טיולים צנועים יחסית, אך השהייה במדבר לצד מדריכים מהתנועה, החוויה החברתית וההתמודדות האישית שהיציאה מהבית מזמנת נצרבו כחוויות מיוחדות ובלתי נשכחות גם אצל החניכים וגם אצל הצוותים החינוכיים שהיו במקום.

משימה נוספת שתנועות הנוער נרתמו אליה היא סיוע לחקלאים משלב העבודה בשדה ועד שלב ההפצה והמכירה. בתנועת השומר הצעיר, ציינו שפעילות זו נועדה לחזק את חברי התנועה ולסייע לחקלאים שהיו זקוקים לעזרה. "רצינו לייצר מפגש בין החניכים הבוגרים באזור סביב עשייה משמעותית שנותנת תחושת מסוגלות בתקופת המלחמה. העשייה החקלאית הייתה מאוד רלוונטית בתקופה בה חקלאים רבים נשארו ללא עובדים שכן אלו יצאו למילואים או יצאו מהארץ. זה נתן לחניכים ביטחון שהם יכולים לעזור ולעשות משהו כשהמדינה במשבר, וגם אפשר מפגש כיפי וחווייתי באוויר הפתוח."

חברי תנועת הצופים, כחלק מתוכנית לחינוך אקלימי, אימצו נחל באזורי טבע הקרובים מרחק הליכה לאזורי מגוריהם. גילוי אחריות לאתר מאפשר לחניכים לראות כיצד הטבע משתנה לאורך השנה, להרגיש בעלי יכולת להיטיב עם מקום ולהשפיע עליו, ליהנות ממקום ששמרו עליו בעצמם כקבוצה ולפתח תחושת אחריות וחיבור לאדמה.

הטיול הוא אחד מעמודי התווך בחוויית ההתחנכות בתנועה. המגע עם הטבע יוצר תחושת ביטחון ויציבות ומרחב לעיבוד חוויות אגב חיזוק האהבה לארץ ואגב חיבור לתחושת האחריות לבית. תקופת המלחמה, שבה רבים עדיין נמצאים מחוץ לביתם, דורשת מהתנועות לערוך שיח להתבוננות מחודשת בשאלה איך מקיימים מפעלי אביב בתנועות הנוער. המענה לשאלה זו שונה בין תנועה לתנועה ובין יישוב ליישוב. אומנם המרחב האפשרי לטיול הצטמצם משמעותית, אך החשיבות שבהוצאת חניכים אל הטבע מתחזקת גם בהיבטים של החלמה, של פיתוח חוסן ושל חזרה לשגרה.

ערן, רכז קיימות במחנות העולים, תיאר את הדילמות החינוכיות שעלו בתקופה זו: "הקורונה הובילה לירידה ביציאה של ילדים ונוער לטבע. החובה להסתגר בבית הובילה לניתוק פיזי ונפשי מהטבע, וכתוצאה ישירה – מהאחריות שלנו עליו. התחלנו לראות התאוששות איטית והתגברות של יציאה לטבע, אבל גם לפני השבעה באוקטובר לא ראינו חזרה לכמויות שהיו לפני. אנחנו יודעים, מהניסיון שלנו אבל גם ממחקרים, שמגע עם הטבע יכול להיות תרפויטי ובונה חוסן. הטבע נקשר אצלנו ביופי, ברוגע ובשלווה, שהם מה שחסר לכולנו בעת הזו. ומעבר לכך, מחזור הטבע מאפשר מרחב מטפורי לחיים שלנו – דימויים על מחזוריות, צמיחה, גורמים מאזנים, ואפילו קמילה מאפשרים עיבוד של חוויות החיים שלנו. לאור כל אלה, טיולי פסח חשובים במיוחד. ערכנו הכשרה ייעודית להדרכה בטבע לקראת הטיולים. ההדרכה כללה גם היכרות עם החי והצומח, שעצם הידיעה וההיכרות מובילים לאהבה ודאגה לסביבה, וגם כלים לחיבור רגשי, שמפנים את תשומת הלב ליופי, לביטחון ולרוגע שהטבע מציע, כלים שמאפשרים גם להתנתק ממציאות המלחמה וגם לעבד את התחושות שאיתם מסתובבים כבר חמישה חודשים."

כאמור, בכוחה של יציאת חניכים וחניכות מתנועות הנוער לטיולי אביב להיטיב עם נפשם של מאות ואלפים של ילדים ובני נוער במדינה שזקוקים לכך. ההליכה בשבילי הארץ מהדקת את חיבור החניכים למורשתה ולחשיבות השמירה עליה. זו הזדמנות להחזיר לנוער את תחושת המסוגלות, את מיומנויות החיים ואת העצמאות שמתפתחת בחניכים ובמדריכים. זוהי הזדמנות לשוב ולבחור לנקוט מעשים אקטיביים לשמירה ולהגנה על הטבע, לפעול לשינוי המצב, לדאוג לנו ולעתידנו בעצמנו, לגלות אחריות.

כולנו מקווים שבאביב הקרוב נשוב לראות את כולם במקום שבו הם רוצים להיות: אהובינו בבתיהם עם יקיריהם, חניכים וחניכות בתנועות הנוער בשבילי הארץ היפה שלנו, מקשטים אותה במדי תנועה, בשיר, במשחק, בתקווה, באמונה ובציפייה לעתיד הטוב שיבוא.

השבעה באוקטובר קטע את כל שגרות החיים שלנו. תנועות הנוער כולן הקדישו את השעות, הימים והשבועות הראשונים למתן מענים מיידיים בכל החזיתות שנדרשנו אליהן: קהילות ויישובים שנפגעו, משפחות מפונים, ילדים ובני נוער במקלטים, חיילים, ניצולי שואה, קשישים וחקלאים. למעשה, עד לכתיבת שורות אלו, תנועות הנוער נמצאות במשימות לאומיות שונות שנובעות מהמלחמה המתמשכת. המצב שנקלענו אליו יצר הזדמנות בתחום החינוך האקלימי ואפשרות לעסוק בטבע ובקיימות. נושא זה הוא אחד החשובים שיש בתוכנית השנתית של תנועות הנוער בשגרה, ובעת זו הוא אמצעי חשוב שמסייע לילדים ולבני הנוער לחזור מעט אל עצמם ולהתחיל בתהליך, שכולנו זקוקים לו, לשיקום האמון.