חומרי עיון והרחבה

בחוברת רציונלים של הסדנאות בתוכנית החינוכית "דרך ארץ בדרכי הארץ" בחלוקה לשלוש קבוצות: סדנאות החתך הנלמדות בשנה הראשונה, סדנאות המפגש הנלמדות בשנה השנייה וסדנאות נוספות הנלמדות בבתי ספר המקיימים תכנית לימודי של"ח וידיעת הארץ מורחבת.

ריכוז הצות וכתיבה: דן אבידן

לחוברת

מטרת התכנית ליצור היכרות חווייתית בין התלמיד לארצו: הנוף, הטבע, האדם, מורשת העם, המפעל הציוני ומדינת ישראל ולזמן לתלמיד התמודדות עם סוגיות מרכזיות בהוויה הישראלית, וגיבוש עמדות ערכיות בסוגיות של שדה (סביבה), חברה ולאום.

עריכה: ד"ר טימי בן יוסף, אלי שיש

• פתח דבר
• מבואות
• פרק א'
• פרק ב'
• פרק ג'
• פרקי הרחבה
• נספחים

ספר זה מציע אפשרות להתבונן על ארץ ישראל בכלל, ועל חלקיה בפרט, בראייה כוללנית שלמה ככל האפשר, כבסיס להרחבה והעמקה מתמדת בידיעת הארץ, למען קהל היעד: הציבור הרחב שמתעניין בארץ ישראל, המורים לשל"ח וידיעת הארץ, סטודנטים ללימודי ארץ ישראל, מדריכי טיולים של מערכת החינוך, חוגי סיירות ותנועות הנוער.

לספר

• התהוות ההדרכה לידיעת הארץ - עבודת דוקטורט ד"ר אלי שיש
• החינוך הבלתי פורמלי כפדגוגיה מוכללת - חברתית ערכית

הטיול בשבילי ארצנו הוא חלק מהמסורת שהתפתחה במערכת החינוך העברית מראשיתה במטרה להכיר את נופי המולדת, לחזק את תחושת השייכות ולטפח זהות אישית ולאומית. הסיפור המתגבש במהלך הטיול על רקע נופי הארץ צורב בזיכרון התלמידים חוויה ייחודית מעצבת, ומכאן מודגש מקומו של הטיול ככלי חינוכי ערכי. קובץ המאמרים בגיליון עוסק בטיולים במערכת החינוך.

עורכים: גרשון כהן, אלי שיש

לאורך השנים עוצבו המסעות והטיולים ככלים חינוכיים-ערכיים אשר מטרותיהם מוקדו בדגשים שונים. גם היום המסעות והטיולים עודם משמשים כלי חינוכי חיוני בידי מערכות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות כאחד להשגת מטרות חברתיות, לימודיות ולאומיות אולם, בעשורים האחרונים מוקדש זמן רב יותר בהם להפגה ופנאי. בגיליון חמישה מאמרים אשר דנים בהיבטים החינוכיים-ערכיים של המסעות והטיולים מפרספקטיבות שונות.

עורכים: פרופ' יובל דרור, אלי שיש

בגיליון זה חמישה מאמרים אשר בוחנים את היבטי הלמידה המתרחשת בבית הספר ובשדה באווירה ובכלים בלתי-פורמליים כחלק חיוני ומשלים לרכישת הידע במקצועות הלימוד ואת אפשרויות השימוש בכלים של למידה פורמלית מחוץ לכיתה. המסע מכוון את הלמידה למטרות הרלוונטיות לעולמו של התלמיד, שובר את השגרה בבית הספר ומאפשר שיתוף של כלל הגורמים בפעילות בהתאם ליכולותיהם וכישוריהם.

הטיולים השנתיים מהווים נדבך משמעותי בתהליך הלימודי, משפיעים על תהליכי הלמידה של התלמידים ויוצרים חוויה מרגשת, מעצימה ורלוונטית לעולמו של התלמיד. בגיליון זה, שישה מאמרים אשר מתייחסים לתהליכים השונים המתרחשים בבית הספר בהקשר של הטיול השנתי, וכן הצעות שונות להעצמת הטיול השנתי ככלי חינוכי.

בגיליון זה, קובצו מאמרים מספר החושפים את משמעות הטיול בקרב אוכלוסיות שונות וכן את תפקידם של אתרים ושל שמורות טבע כמוקד להעצמת החוויה והלמידה המשמעותית.

בגיליון זה, קובצו מספר מאמרים המציגים התבוננות בטיול ובמסע ותרומתם לעיצוב משמעות בתהליך החינוכי הפורמלי והבלתי-פורמלי ממוקדי הסתכלות שונים, וירושלים בתוכם. ביקור באתרים לאומיים, ובמיוחד בירושלים, מעצים את החוויה, מבנה רלוונטיות ומיחס ערך רב משמעות לזיקה למורשת העם בארץ.

הטיול ככלי חינוכי-ערכי בא לעודד את השימוש בסיורים ובטיולים ככלי בידי המחנכים והמדריכים ולהעמיק את השימוש במרחבי מדינת ישראל כסביבת למידה מתוך חוויית הכרת הארץ ואהבתה. מגוון המאמרים בא כדי לתת בידי הקוראים המתעניינים התבוננות המאפשרת השוואה בין הגישות החינוכיות השונות והשימוש בטיול ככלי חינוכי-ערכי, אך במיוחד כדי לעודד “את הכמיהה לתנועה במרחב ואת הרצון להכיר את הארץ מתוך מגע כן ובלתי אמצעי״ (ברסלבי, הידעת את הארץ? עמ׳ ט׳).

בגיליון זה - הטיול ככלי חינוכי-ערכי מקבץ מאמרים העוסקים בנושאים שונים ומגוונים ויש בהם כדי לחשוף את היבטיו החינוכיים-ערכיים של הטיול. ניתוח הטיול ומשמעותו מהיבטים שונים מאפשר הערכה של מקומו ודיון על אודותיו מזוויות שונות. האסון שאירע למכינת בני ציון בנחל צפית הציף שאלות נוקבות רבות, בהן שאלת היבטיו הבטיחותיים של הטיול ומידת חיוניותו כפעולה פדגוגית בתהליך התפתחות הבוגר. אנו קוראים לעוסקים בידיעת הארץ להעצים את חוויית ההתפתחות וההתנסות של התלמידים ובד בבד לנקוט זהירות מתאימה ולגלות מקצועיות מרבית.

בגיליון זה - הטיול ככלי חינוכי-ערכי. התפרצות נגיף הקורונה פגעה משמעותית במרקם החיים האזרחיים והציבה בפני העולם ובפני מדינת ישראל מבחן ראשון מסוגו. האתגרים החדשים שאליהם נחשפנו שונים בתכלית מאתגרי העבר ומדגישים שאלות שנדחקו הצידה בדהירת היומיום המאומצת. משבר הקורונה חידד את שאלות החינוך בעולם משתנה, כאשר מקצועות קלאסיים נעלמים ומקצועות חדשים צצים וכאשר אי הודאות היא המצב הוודאי המרכזי. בגיליון זה, ריכזנו מאמרים העוסקים במגוון משמעויותיו של הטיול לעיצוב זהות ועמדות בקרב התלמידים ובבחינת התהליך החינוכי המתקיים בטיול.

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, נקטעה באחת פעילות הטיולים והסיורים להכרת הארץ ולאהבתה הנהוגים במערכת החינוך. הצורך בהסתגלות מהירה למצב החירום הביא לפרץ של יצירתיות, לחשיבה מחודשת ולהתפתחות. הפעילות בחצר בית הספר ובמרחבים פתוחים יצרה דפוסי פעולה חדשים, אשר קידמו עשייה בבית הספר (במרחב הפתוח) ובפעילות השדה.
בגיליון זה כינסנו עשרה מאמרים המתייחסים, מנקודות מבט שונות, לטיול כזירה לטיפוח תהליכים פדגוגיים ולהעצמתם ולהשפעת שילובם של אמצעים דיגיטליים בתהליכים החינוכיים בבית הספר ובטיולים בשדה. בנוסף, הוקדש מאמר אחד בקובץ לסיכום המאמרים השונים שפורסמו בכל הגיליונות בעשור האחרון.

בגיליון זה כינסנו שלושה עשר מאמרים המתייחסים מנקודות מבט שונות ליישומיים באמצעות הטיול לחיזוק הקשר במשפחה, השימוש במרחב כאמצעי חברתי, שינוי תרבות טיולים באמצעות מנהיגות צעירה ועוד. הצעות נוספות להתבוננות מרחיבה בטיול ובסיור ככלי המאפשר העצמה מוגשת במאמרים: הצעה להדרכת דרך, מסע בשניים, מבוא להסתגלות בתנאי קיצון, הדרכת תלמידים באתרים, השפעת המפעלים המרכזיים של של"ח וידיעת הארץ וכן פרקטיקה דידקטית-פדגוגית בהדרכה בשדה.