מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
מינהלת הטיולים, של"ח וידיעת הארץ
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חדר המצב של משרד החינוך חדר המצב פעיל 24 שעות ביממה

חזרה לקטלוג

חורפיש

share
שתפו עמוד:
חורפיש
אזור: גליל עליון
תת אזור: גוש הרי מרון
דרגת קושי: בינוני
עונות מומלצות: סתיו, חורף, אביב, קיץ
מעגלי: לא
אפשרות כניסה למים: לא
נגישות לכיסא גלגלים: לא
נגישות לתחבורה ציבורית: כן
סוג מסלול: נופי מולדת

תיאור המסלול

אורך המסלול: כ - 4 ק"מ

ניסע בכביש 89 לכפר חורפיש. במרכז הכפר נעלה לכיוון דרום-מערב לשכונה של חיילים משוחררים. הכביש מסתיים בפסגת הר זבול (1), בהרי מירון, בגובה כ-800 מ' מעל פני הים. כאן מתחיל נחל כזיב ומכן הוא זורם לים התיכון. על פסגת ההר נמצא המתחם המקודש נבי סבלאן (2). על פי המסורת, כאן התיישב זבולון בן יעקב, כאן למד לכתוב כתבי קודש וכאן קברו. במסורת הדרוזית הוא הנביא השני בחשיבותו אחרי לנבי שועייב – יתרו. חג לזכרו חל בעשרה בספטמבר, ומאמינים דרוזיים עולים לקבר לחגוג ולקיים נדרים. על מצבת הקבר דברי חכמה ושירה שנועדו להנציח את הנביא ולשמש דוגמה לדורות הבאים.
מכאן מתחיל שביל הליכה היורד לכיוון צפון-מזרח לחורפיש. השביל עובר בחורש המורכב מאלון מצוי ותולע, קטלב, אלה ארץ-ישראלית וכליל החורש. באביב נהנה מפריחת מרווה, לוטם שעיר ואחירותם החורש. נעצור בחורשת האלונים (3) ואחר כך נמשיך לכיוון צפון-מזרח לשכונה של חיילים משוחררים. בכביש נרד ימינה ליציאה מהשכונה, נפנה שמאלה לכביש 89 ונלך כ-200 מ' עד לכיכר סולטן סולימאן באשא אל אטרש – הכניסה לבית העלמין הצבאי (4).
בשנים 1927-1925, התרחש בסוריה המרד הדרוזי, בהנהגת אל-אטרש, נגד השלטון הצרפתי. דמותו של אל-אטרש רוכב על סוס וחרב שלופה בידו מעטרת כיכר מרכזית בכל כפר דרוזי בישראל. הפצועים במרד נמלטו לכפרי הדרוזים שבגליל כדי להחלים. נתבונן אל בית העלמין. חללי צה""ל דרוזים נקברים בקבורה לאומית ולא דתית. דבר זה מתרחש רק במדינת ישראל והוא ביטוי לרצון הדרוזים להיות בעלי מעמד שווה.
נחזור מזרחה בכביש 89, לאחר השכונה של החיילים המשוחררים נפנה שמאלה לכיוון גרעין הכפר (6). נתקדם כ-100 מ' צפונה ונראה פנייה שמאלה, נמשיך ישר ומצד שמאל נראה את בית רוקמות התחרה (5), המרכז למלאכות מסורתיות, מומלץ לתאם כניסה. נמשיך כ-100 מ' צפונה עד לבית קשתות מרשים (6). בצדו הנגדי של הרחוב נראה כנסייה עתיקה שאינה פעילה (7). נמשיך כ-50 מ' לכיוון צפון-מערב ונגיע למוזאון אלאמיר (8) למורשת העדה הדרוזית. מהמוזיאון נפנה ימינה לסמטה המוליכה בכיוון דרום-מזרח. נלך בה כ-50 מ' ונגיע לח'ילווה (9) – בית התפילה הדרוזי: מבנה צנוע בעל דלת כחולה המקושטת בדגל הדרוזי. מהח'ילווה נמשיך בסמטה כ-50 מ' מערבה, נפנה ימינה לכביש ונלך בו כ-150 מ', אז נפנה שמאלה לכביש 89. נלך כ-200  מ' ונראה מימין את חדר ההנצחה לאל"מ נביה מרעי ז"ל (10), כאן מסתיים סיורנו. אפשר ללון באכסניית אנ"א פקיעין.

הוראות הגעה

נקודת התחלה: נבי סבלאן נקודת סיום: חדר להנצחת זכרו של אל"מ נביה מרעי

טיול לאחר גשם

לא

מוגבל מחשש לשיטפונות

לא

מאושר לטיול בעומס חום

לא

תשלום

לא

חשוב לדעת

דגשי בטיחות: יש להיזהר בירידה מהר זבול לכפר.