מאגר כתבות על"ה
בזמן שלטון המנדט הבריטי, היה אזור תרשיחא פחות פסטורלי מהיום. בשל קרבת הכפר תרשיחא לגבול לבנון, הוא היה לנקודת מעבר למבריחים במהלך המרד הערבי הגדול, בין השנים 1939-1936. הבעיה הפלילית הייתה לביטחונית כאשר מחבלים ואמצעי לחימה חדרו דרך נקודה זו לתחומי ארץ ישראל המנדטורית. בעקבות המצב ובהתאם להמלצות של המומחה הבריטי ללוחמה בטרור סר צ'רלס טגארט, הוחלט להקים מצודת משטרה במקום. מצודה זו דומה לעשרות מצודות הפרוסות ברחבי הארץ.
בימים אלו, שבהם מדינת ישראל נמצאת במלחמה קשה וממושכת, אנו מוצאים עצמנו תרים אחר נקודות אור, אחר אותם רגעי אחדות ושיתוף פעולה, רגעי מנהיגות אמיצה, רגעי אנושיות במערכה קשה. הפלמ"ח, שהיה בחזית הקרבות במלחמת העצמאות, הותיר לנו סיפורי מורשת גדולים רבים וגם סיפורים על רגעים רגילים, יומיומיים ופשוטים. סיפורים אלה מלמדים אותנו שיש לאדם מקום להביא את עצמו לקדמת הבמה ולהשפיע גם בשעת מלחמה ומשבר.
"אנחנו עם אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף פעם אנדרטאות ניצחון. על האנדרטאות שלנו חקוקים שמות הנופלים. אצל עמים אחרים תמצאו שערי נצחון, ואילו סמלי הגבורה שלנו הם דווקא מצדה, תל-חי וגטו ורשה – מקומות שבהם אמנם הפסדנו בקרב, אבל ניצחנו במלחמת הקיום של העם היהודי, שרשרת היסטורית רצופה של עמידה יהודית על הנפש." (מתוך נאומו של רא"ל דוד אלעזר, דדו, ביום השואה 1973).
בקורו של הרב אריה לוין היה מעין חוויה מרוממת, לא-תובע. הופעתו החיצונית, ההדורה והמלבבת, החן והקסם האישי היו מעוררים בנו יראת-כבוד. ידענו לכבדו ולהעריכו כראוי. הוא היה מפיח בנו חיים ותקוה לימים טובים יותר, נוטע שמחה, מפיג עצבות וסועד לבבות כושלים. היינו יושבים נכחו עת רבה, משורבבי-צואר וחדודי-קשב ושותים את דבריו בצמא. כל הויתו, אישיותו, דבריו, מבטו ותקיעת-כפו היו מרעיפים עלינו אמונה ובטחון. כלנו ראינו בו אב גדול ורחום, לב פתוח וער ונשמה מעודנת ואצילה.
אברהם אבינו – תחילת המסע המשותף. אברהם אבינו הוא מהדמויות המורכבות, אך המחברות והמאחדות ביותר, בתולדות האנושות. כבר משמו, לאחר ששונה מאברם לאברהם )בראשית יז, ה(, ברור שהוא יהיה "אב המון גויים", אב לעמים רבים. אברהם הוא גם זה שחתום על אחד המסעות הראשונים בהיסטוריה. לאחר שקיבל את הפקודה: "לֶךְ לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ" )בראשית יב, א(, הוא יצא למסע אל הלא נודע, אל הארץ המובטחת.
כשאיתמר שֶמן הי"ד – לוחם, פרמדיק ובוגר השומר החדש שנפל בקרבות בעזה בדצמבר השנה – התבקש במסלול השירות לכתוב על דמות שהשפיעה על חייו, הוא בחר לכתוב על דמות החקלאי הישראלי.
תנועת הנוער של האיחוד החקלאי פועלת במרחב הכפרי (יישובים, מושבים, קיבוצים וכפרים) בכל רחבי הארץ ובכל קצוות המדינה. החניכות והחניכים בתנועה משתייכים לשתי קבוצות מרכזיות: חניכות וחניכים בשכבה הבוגרת (ט'-י"ב), שהם הצוות החינוכי המוביל את הסניף ומדריך את השכבה הצעירה (ד'-ח'); וחניכי השכבה הצעירה. כל סניף של תנועת הנוער מורכב מקהילה אחת או מכמה קהילות (סניף אזורי). בראש כל סניף, עומד רכז או רכזת נוער – דמות בוגרת לאחר צבא ולאחר חברות בגרעין (ש"ש). רכזי הנוער הם הדמויות שמלוות וחונכות את השכבה הבוגרת בעשייה שלה.
אני בהחלט יכול להזדהות עם התחושה. כל מי מאיתנו שצפה בחולון החוף יכול להבין את הבהלה. חולון החוף מופיע משום מקום, זריז כרוח רפאים. פתאום רואים אותו, והופ הוא נעלם, ואם כבר מופיע שוב, זה בין הרגליים... אתם יכולים לדמיין את התחושה, שלא נאמר את הצעקה. לסרטן זוג עיניים ענקיות התלויות על גבעול. לפעמים רואים רק אותן, מה שתורם בהחלט לתחושה של רוח רפאים!
סוף הקיץ הגיע, ואיתו החצבים – חוצבים דרכם בין ענני אבק ורוחות של סתיו ומפזרים נגיעות של אופטימיות גם לאלה שפחות מחוברים אל עולם השדה. מעטים נשארים אדישים למראה עמוד התפרחת הגאוני הזה, המזכיר לכולנו שכדאי לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
"הכרתי משורר גדול אחד שמשך אותי פעם לשדרות בן מימון בימי הסתיו בכוונה להריח את פריחת החרובים והוא עמד שם, מחייך כולו, מאושר לריח הפנטזיה הגברית שצייר נהר הריח שמילא את הרחוב".