מאגר כתבות על"ה

אם נסעתם בכביש 6 בין מחלף נחשונים למחלף בן שמן או אם צעדתם בשביל ישראל במקטע שבין חורבת תנשמת לאלעד, ודאי שמתם לב להתרחשות ולפעילות המתקיימת בגבעה שוממה מכוסה צמחייה סמוך לאזור התעשייה שוהם. על גבעה זו, ממוקמת חורבה עתיקה, ובה התגלו שרידים מהתקופה הרומית ועד התקופה האסלמית – חורבת אל בירה.

תל לכיש, הניצב בשפלת יהודה, הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים המשמעותיים ביותר בישראל להבנת תקופת המקרא. חשיבותו נובעת מרצף יישובי מרשים הנמשך למעלה משלושת אלפים שנה, החל מסוף האלף הרביעי ועד לשלהי האלף הראשון לפני הספירה. לכיש, שהחלה דרכה כעיר ממלכה כנענית משגשגת, התפתחה בתקופת הברזל לעיר מבצר מרכזית בממלכת יהודה, שנייה בחשיבותה רק לירושלים.

''באתי בשביל החוויה ויצאתי מלא בהשראה.'' אנחנו שומעים משפט זה לא מעט ממבקרים בעיר שדרות, באתרי המורשת בכלל ובבית המייסדים בפרט. יש לא מעט ערים שבהן השבילים והסמטות, האבנים והקירות מספרים את סיפור הקמתן ומושכים אליהן מבקרים רבים. יש ערים אחרות המושכות מבקרים בעקבות אסון או טראומה היסטוריים. כזו היא העיר שדרות.

על גבעה קטנה בין אשדוד לאשקלון, עומד בית כבר יותר ממאה שנים. שמות רבים לו: הבית הלבן, הארמון, בית הבאר, ההרמון, בית ארבע המרפסות והבית הערבי – זאת משום שמי שבנה אותו בתקופה העות׳מנית היה אפנדי ערבי עשיר בשם עבד אבו-חאטף, שכונה סורבאג׳י. מסופר שבנו הסתבך בנקמת דם, ובעקבותיה מכרה המשפחה את הבית לקרן הקיימת. בשנת 1943, עלה לקרקע קיבוץ ניצנים. חבורת חלוצים צעירים ונלהבים החלו לאכלס את הארמון ולהקים סביבו את בתיהם. בהמשך, שימש הארמון כפר נוער, ולימים מצא את שימושו עד היום: בית ספר שדה שקמים של החברה להגנת הטבע – מרכז חינוכי לידיעת הארץ ואתר מורשת.

סמוך לקיבוץ הראל מכיוון מזרח, יש נקודת תצפית מרשימה ומוכרת הנקראת מצפה הראל. מנקודת תצפית זו, אפשר לצפות אל גבעה סמוכה, גבעת רועי. מצפה הראל וגבעת רועי מספרים את סיפורם של שני לוחמים שלחמו במלחמות שונות ונולדו בעשורים שונים, אך המשותף להם הוא האהבה ללא תנאי למדינת ישראל.

גבורתם של המכבים, ניצחונותיהם בקרבות עם היוונים, כיבוש ירושלים, טיהור בית המקדש והקמת המדינה החשמונאית הם מקור השראה לעמנו עד היום. בסיורנו זה, לא נעסוק בגיבורים היסטוריים, אלא בגיבורים של היום. בסיפורי גבורה שראינו בשנה האחרונה המעניקים לנו תקווה וגאווה. נשים פעמינו דרומה לאתר הנצחה ללוחמי סיירת שקד הגיבורים ולשביל הנצחה שנחנך השנה להוקרת גבורתן של נשים במלחמת חרבות ברזל.

בארבעה בפברואר 1966, בשעה 9:45, פרצה שרפה גדולה בשדרות רוטשילד 22 בתל אביב. תוך דקות ספורות, בניין "בית צים" בתל אביב היה אפוף כולו בלהבות. האש התפשטה במהירות, בין השאר בשל העובדה שהמחיצות הפנימיות שבין חדרי המשרדים היו עשויות סיבית ומרופדות בבד יוטה, והן עלו באש בשניות. היו מי שהצליחו להימלט מהאש, אך עשרות בני אדם נלכדו בבניין הבוער. רבים מהם נתלו מבחוץ על המרזבים ועל חלונות החדרים או עלו לגג.

חג חנוכה: חנוכייה, סביבון, סופגניות וכמובן גיבורים. המכבים הגיבורים. אכן, בצדק רב זכו המכבים בכינוי גיבורים, גיבורים שאת סיפור גבורתם אנחנו מציינים בכל שמונת ימי החנוכה. אך על אף שגיליון זה מתפרסם בחנוכה, אני רוצה לספר את סיפור גבורתם של גיבורים אחרים. הגיבורים של משטרת ישראל בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023.

זמן קצר לאחר ההצבעה בכ"ט בנובמבר 1947, החלה התקפה ערבית על שני אוטובוסים באזור פתח תקווה. סיפורם, כמו גם סיפור המאבק על פתיחת הדרכים וסיפורי מורשת הגבורה, מונצח באתר ההנצחה הסמוך למושב נחלים. היוזמה להקמת האתר הייתה של העמותה להנצחת נפגעי האוטובוסים שהוקמה ביוזמת עיריית נתניה בסוף שנות השמונים.

ינואר 1948. מלחמת העצמאות נמצאת בשלב של לחימה בכנופיות ובכוחות ערבים בלתי סדירים. כוחות אלו, הגם שלא היו מאורגנים ומצויידים כצבא רגיל, הצליחו לגרום נזקים גדולים ליישוב היהודי בארץ ישראל: יהודים רבים נרצחו בהתקפות הכנופיות על יישובים ועל נתיבי תחבורה, ויישובים רבים נותקו עקב התקפות חוזרות ונשנות על הכביש המוביל אליהם. הערבים ניצלו היטב טקטיקה זו של חסימת כבישים וחסמו כבישים קרובים לביתם שהובילו ליישוב יהודי.

עם תום מלחמת העולם השנייה, עלתה שוב שאלת הקמת בית לאומי לעם היהודי לסדר היום הציבורי של היישוב היהודי בארץ ישראל. בריטניה הבהירה כי אינה מתכוונת לשנות את מדיניות הספר הלבן מ-1939, ומשמעות החלטתה הייתה כי גם עתה, לאחר המלחמה ועל אף תוצאותיה הקשות לעם היהודי, היא תמשיך להגביל עלייה ורכישת קרקעות על ידי יהודים. מדיניותה זו של בריטניה הולידה את הרעיון של הקמת ארגון גג משותף לשלוש המחתרות שפעלו בארץ. כך נולדה תנועת המרי העברי.

חיים בפנימייה מציבים בפני חניכי הפנימייה אתגרים ייחודיים ורגשיים. רבים מהחניכים מגיעים מרקע משפחתי שבו התמיכה הרגשית או הכלכלית מועטה, ולעיתים ללא עורף משפחתי כלל, כדוגמת עולים חדשים שהגיעו לארץ לבדם.

הפילוג הפנימי מעורר דאגות לעתיד, אך סיפורי הגבורה וההקרבה של הצעירים הם הנותנים תקווה  הדור הבא יתמודד עם האתגרים, והשאלה הגדולה היא: איך נשמר את הרוח הציונית ואת הערכים הציוניים?