טיולים בהתאמה אישית | גיליון 10

החברה הישראלית היא חברה מגוונת המורכבת מקבוצות רבות השונות באורחות חייהן זו מזו. הדבר בא לידי ביטוי בדת, באוכל ובדעות פוליטיות וגם בדברים קטנים המרכיבים את היומיום שלנו. לישראלים תרבות טיולים מפותחת, ויעידו על כך הפקקים בדרכים לנקודות חן ולשמורות טבע בסופי שבוע ובחגים. 

גם במסורת נהדרת זאת יש הבדלים עצומים. יש כאלה שטיול בעיניהם הוא הגעה לנקודה, אכילה וחזרה הביתה. אחרים יוצאים לדרכם עם נץ החמה וכובשים מסלולים ארוכים ברגליהם. קבוצה אחרת תעלה יום קודם לרכבי השטח שלה בדרך לאותה נקודה סודית שאיש אינו מכיר חוץ מכל עם ישראל. ויש כמובן עוד קבוצות רבות אחרות. אין כמעט דבר שמחבר בין כל הקבוצות הללו חוץ מהרצון לצאת לטבע. וג'חנון. מאיזו סיבה שאינה ברורה לי, ג'חנון בטיול חוצה עדות, מגזרים ומעמד סוציו אקונומי. 

השוני התרבותי מחלחל, מן הסתם, גם לגישה של תלמידים כלפי טיולים. חלקם יעדיפו לראות את הטבע רק באינסטגרם, אחרים קורעים את השטח בפעילות מש"צים או בחוגי סיירות. בעיני רובם הגדול, טיול שנתי הוא חוויה מהנה, אבל הם מעדיפים שלא תהיה קשה מדי ושההגעה לאתר הלינה תהיה כמה שיותר מוקדם.

משום שברוב בתי הספר כמות ימי הטיול קטנה והטיול אינו תוכנית כבקשתך, אנו נדרשים למצוא את שביל הזהב בין תלמידים שביומיום מבלים בעיקר ברביצה לבין אלה שרק מחפשים להוציא אנרגיה – ועדיף מחוץ לבית. להלן יוצגו כמה אפשרויות לגישור על הפער בין הרצוי למצוי ושיקולי הדעת הכרוכים בהן:

1. תוספת יום לטיול – רוצים לאפשר לקבוצה של מיטיבי לכת חוויית טיול אתגרית ומשמעותית יותר מהממוצע? אפשר להוסיף יום לטיול: כל השכבה תחזור הביתה, ורק קבוצה שבחרה בכך תמשיך ליום נוסף ברמת קושי גבוהה יותר. הצמדת יום זה לטיול השנתי מאפשרת חיסכון מסוים בעלויות, אך דורשת התגייסות של צוות מבית הספר ליום טיול נוסף. כמו כן, בית הספר יצטרך לגבות תשלום נוסף מההורים למימון יום זה.
2. מסלולים דיפרנציאליים – אפשר לתת לתלמידים בחירה בטיול (במיוחד בטיולים בני שלושה ימים ומעלה) בין כמה מסלולים ברמות קושי שונות. היתרונות הם שהתלמידים יוכלו לבחור במתאים להם בטיול, וסביר להניח שבעקבות כך תפחת כמות התלונות והקשיים. החסרונות הם שבירה של מסגרת הכיתה, דבר שעלול לפגוע בגיבוש הכיתתי, קושי בשליטה על תלמידים בקבוצה שאינה אורגנית וגם הלוגיסטיקה של חלוקת התלמידים עלולה להיות מורכבת.
3. מסלולים נושאיים – פיתוח של הסעיף הקודם, אבל במקום שכל הטיול יהיה משותף ויום אחד או חלקו יתבצעו בחלוקה אחרת, כאן הטיול כולו מתפצל לטיולים על פי נושאים (אלה יכולים להיות תחומי תוכן שונים או רמת קושי שונה ועוד). במהלך הטיול המפוצל, יהיו עוגנים שכל תלמידי השכבה יחוו יחד, כגון לינה באתר משותף, ביקור של כולם באתר מסוים או הליכה של כולם באחד המסלולים. מדובר בפרויקט רחב היקף, שדורש הכנה זמן רב מראש ושיתוף פעולה גדול של השכבה. אלו גם יתרונותיו וגם חסרונותיו. 
4. מסלולים מפוצלים – יש מסלולים שיש בהם חלקים מאתגרים שאין חובה לעבור בהם: הליכה בתוך המים בנחל כזיב, עלייה לראש הסכין בסנפיר הקטן, כניסה למערת בצת בנחל בצת. בנקודות אלה במסלול, אפשר (במגבלות כוח האדם והאישור הביטחוני) לתת לחלק מהקבוצה ללכת בתוואי קל יותר או להמתין במקום בעוד שאר הקבוצה הולכת בנתיב שהקושי בו גדול יותר. היתרון הוא בכך שאנחנו נותנים מענה מסוים גם לאלה שמעוניינים באתגר גדול יותר ובכך מגדילים את המשמעות של הטיול ואת ההנאה ממנו בקרב מספר רב יותר של תלמידים. החיסרון הוא שנדרש כוח אדם רב יותר עקב פיצול הקבוצות ושאפשרות זו מוגבלת למרחקים לא גדולים מדי בין שני חלקי הקבוצה.
5. טיול רשות – אני כותב סעיף זה בזהירות ובכאב גדול. יש בתי ספר שתרבות הטיולים בהם בעייתית בלשון המעטה. בבתי ספר אלו, טיול אינו אירוע נעים לא לתלמידים ולא לצוות, אחוז התלמידים היוצאים לטיולים נמוך, יש בעיות משמעת ובטיחות רבות, ולא פעם הטיול מוחזר לפני הזמן מסיבות שונות הקשורות בהתנהלותו. במצבי קיצון כאלה, הייתי מציע לאפשר יציאה רק לתלמידים המעוניינים בכך ולהקפיד על ליווי הורי לתלמידים שהתנהגותם מאתגרת. לתלמידים שיישארו בבית הספר, תוצע תוכנית חלופית. הרעיון הוא לאפשר לטיול להיות אירוע מוצלח וליצור הד חיובי סביבו כך שבשכבות אחרות או בשנה הבאה יותר תלמידים יראו כי טוב וירצו לצאת לטיולים. אני מקווה שאט אט תהליך זה ישפר את תרבות הטיולים בבית הספר.   

בשולי הדברים, אני מעוניין להתייחס גם לנושא ההנגשה בטיולים. בתי הספר נדרשים למצוא פתרונות ומסלולים מונגשים המתאימים ליכולותיהם של תלמידים בעלי מוגבלויות. תלמידים אלה אמורים להיות מלווים על ידי קבוצה של תלמידים מכיתתם או מהשכבה. לעיתים, מסלולים מונגשים – שמטבע הדברים  קצרים וקלים יותר ממסלולי הטיול הרגילים – יכולים לשמש פתרון לכל אותם תלמידים שמתקשים או לא מעוניינים לטייל במסלולים רגילים. אפשר לצרף תלמידים אלה לטיול במסלולים המונגשים, בהקפדה כמובן שאין סחף של תלמידי השכבה לעבר הפתרון הקל. 

כל ההצעות המופיעות כאן דורשות תכנון וחשיבה מראש. אף אחת מהן אינה בגדר "שגר ושכח" או הנחייה שאפשר למסור לחברת הטיולים ובכך לשכוח מהעניין. אך אם בסופו של דבר פתרונות אלו יגרמו לטיול להיות אירוע משמעותי יותר והם יצדיקו את העלות ואת המאמץ המושקעים בהם, זה יהיה שווה את הכול. בהצלחה!