חזרה למאגר הכתבות
מובילים את החינוך האקלימי בישראל
טל מדר הוא סמזכ"ל מועצת תנועות הנוער.
בנובמבר 2021, יצאה לדרך תוכנית חינוכית ראשונה מסוגה בישראל. התוכנית ביקשה למצב את החינוך כקומה נדרשת בהתמודדות החברתית והלאומית עם משבר האקלים. הבחירה הטבעית לתת לתנועות הנוער להיות החלוצות והמובילות הוכיחה את עצמה כאשר בטווח של פחות משנה נהיה הנושא של חינוך אקלימי ושל התמודדות עם סוגיות מורכבות הקשורות בו לחלק משגרת הפעילות השוטפת בתנועות הנוער. האתגר הגדול הוא להעמיק ולהרחיב עוד בפעולה זו ולתרום לתהליכי פיתוח חינוכיים שמתחילים כעת גם במערך החינוך הפורמלי בישראל.
בתחילת חודש מרס 2019, קיבל העולם כולו תזכורת חיונית וחשובה לכוח הנעורים: נערה אחת, בת 16 בלבד, הצליחה לסחוף מיליונים מכל העולם לקריאה אל מנהיגות העולם בדרישה להפסיק להתעלם מהאחריות של האדם לכדור הארץ ולפעול בנחישות ובמיידיות כדי להבטיח את העתיד שלה ושל בני דורה.
הקולות וגלי המחאה הגיעו גם לישראל, וגם כאן החלו נערים ונערות לפעול יחד ולחוד ברוח התנועה העולמית, בדרישה להשפיע על הסביבה להכיר במשבר ולקיים פעולות למניעתו. היה זה זרז חשוב בחיזוק מגמות שהחלו כבר לפני שנים מספר בתנועות הנוער בתחום סביבה וקיימות, בין היתר בתוכניות משותפות עם המשרד להגנת הסביבה.
החשיפה של החניכים להיבטי סביבה וקיימות במשך שנים והמחאה העולמית הגבירו את הדרישה להעמיק בפעילות של תנועות הנוער בנושא. כך קרה שכבר בשנת 2020 קבעו חברי השומר הצעיר שנושא הוועידה השנתית שלהם יהיה צדק סביבתי, ולאחר הוועידה החלה התנועה לבסס את הנושא כעיסוק מוביל לשנים הבאות. בנוער העובד, בצופים ובמכבי הצעיר, החלו להגדיר את פיתוח תחום הקיימות כחלק מתפקידי המטה.
על רקע זה ועל רקע החלטת השרה להגנת הסביבה הגב' תמר זנדברג לפעול במהלך כהונתה באינטנסיביות לבלימתו של משבר האקלים בישראל, התבקשה מועצת תנועות הנוער להציע תוכנית חינוכית. בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, נכתבה ויצאה אל הפועל תוכנית לחינוך אקלימי לפעילות תנועות הנוער וארגוני הנוער שבמת"ן.
ההבנה של השרה שיש להשקיע בחינוך בין הפעולות הנדרשות להתמודדות עם משבר האקלים הייתה בשורה של ממש, והזיהוי וההכרה של השרה כי הזירה החינוכית הבלתי פורמלית בתנועות נוער ובארגוני נוער היא הטובה ביותר אפשרה לבצע את קפיצת המדרגה האדירה בעיסוק בנושא שנעשתה בתנועות הנוער בשנה האחרונה.
כך, בזמן קצר ביותר ובזכות השותפות הוותיקות מהמשרד להגנת הסביבה, הגב' זיוית לידנר והגב' שרית לוי גרוסו, ובזכות השותפים שלנו במינהל חברה ונוער, גב' קרן ליפשיץ זיתון ומר אמיר רימון, יצאה אל אור העולם תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים, ומשתתפים בה עשרות אלפי חניכים בתוכניות למנהיגות נוער. למן היום הראשון של יישום התוכנית, הצטרפו אליה כל 13 תנועות הנוער, ובשלב השני הצטרפו עוד 16 ארגוני ילדים ונוער. הפעולות השונות יצרו אדוות השפעה בכל שדרת הפעילות התנועתית, וכמובן גם בקהילות הסובבות, בזמן קצר מאוד.
ראשית יישומה של התוכנית הייתה בבירור ערכי ועובדתי של הנושא, תהליך שבוצע על ידי כל תנועה פנימה ברגישות ובאחריות רבה. הבירור אפשר בחירה בדרך שבה דיון באקלים ובקיימות ישתלב בליבת חזון התנועה ובפעילות התנועתית. בשלב שני, החלו התנועות לבחון באומץ ובעומק את כוחן להפחית את טביעת הרגל האקולוגית שלהן, גם במחיר של שינוי מהותי במסורות תנועתיות ובשילוב תוכן חדש במפעלים ובפעילות בסניפים. דגש מיוחד הושם בעידוד יוזמות אקטיביסטיות של נערים ונערות שנועדו להעלאת המודעות הקהילתית למשבר האקלים וליצירת מרחבי פתרונות מגוונים לשינוי המציאות.
הצלחתה של התוכנית נבעה, בין היתר, מכך שהתבססה על החוזקות ועל הכוחות המיוחדים הקיימים בתנועות הנוער:
- כוחה של התנועה להיות גורם המניע מאות אלפי נערים ונערות ליזום ולבצע פעולות אקטיביסטיות לאורך זמן, על בסיס תפיסת עולם ועל בסיס תפיסה של אחריות לחברה. פעילותן של תנועות הנוער מתמקדת בטיפוח נוער למנהיגות הפועלת מתוך תפיסת עולם בוחנת וביקורתית.
- מנהיגות נוער היא שמובילה את השינוי שהיא מבקשת לבסס במציאות החיים של הקהילה, של החברה ושל המדינה. הפעילות התנועתית מאפשרת התנסות ומימוש רעיונות במרחב מציאות שיש בו הלימה בין דיבור לבין מעשה. משום האווירה התומכת בדרישה לשינוי הרגלים אישי ומשפחתי, בבחינת נאה דורש – נאה מקיים, הביאה התחייבותן של תנועות הנוער להפחתת טביעת הרגל האקולוגית שלהן בעשרה אחוזים לפחות לביצוע שינויים ולעיצוב הרגלים מחדש.
- הגשמה – לתנועות ניתנה האפשרות המשאבית לתמוך במעבר מפעולה חינוכית במוטיבציה להשפיע ליישום מעשי של ממש בתוך הקהילה.
נכון לכתיבת שורות אלו, קרוב ל-500 יוזמות פועלות בכל הארץ במטרה לחזק ולהגביר את המודעות הקהילתית למשבר האקלים ולהציע מרחבים ורעיונות ישימים לשינוי ההרגלים הנדרש. אך אולי הנתון המרגש ביותר הוא שהתוכנית פועלת בכלל המגזרים והזרמים במדינת ישראל – זאת משום תפיסת האחריות של כולם למצב ומשום השותפות העמוקה של כולם בחברה. היכולת להגיע לכלל קהלי היעד נובעת מהימצאותן התנועות בכל מקום ובקרב אוכלוסיות שונות. החירות והאוטונומיה שהתוכנית בהגדרתה מאפשרת לתנועות לצד עבודה משותפת ואינטנסיבית בשולחן עבודה משותף אפשרו לכל ציבור לגעת בתחום בלי להרגיש מאוים או מלאכותי.
לצד הגאווה הגדולה שאנו מרגישים כשאנו מביטים בהישגים שהושגו בשנה החולפת, ברור לכולנו יותר ויותר כי זוהי רק ההתחלה, שהאתגר הוא מתמשך, וכי תהליך הגברת המודעות בתקווה לשינוי הוא משימה יומיומית שעל התנועות להידרש אליה. בפתיחתן של מחלקות לנושא האקלים והקיימות בתנועות הנוער יש הבטחה לשינוי עמוק – שכבר קורה ושעוד עתיד להתרחש. העומדים כיום בראש מחלקות האקלים והקיימות נדרשים להמשיך למקצע את עצמם ואת שדרת החינוך וההדרכה בנושא ולוודא שהפרקטיקות והפעולות שמתבצעות הולמות את יעדי התוכנית ואת יעדי הפחתת טביעת הרגל.
ומה נכון לנו להמשך?
אנו נדרשים לחזק, להטמיע ולבסס את עולמות התוכן והידע בתנועות כולן ולבסס יותר מרחבי אקטיביזם לפעילות נוער בנושא. בימים אלו, אנחנו עמלים עם שותפים מהמשרד להגנת הסביבה, ממכללת בית ברל ומקק"ל על פיתוחה של אפליקציה ראשונה מסוגה בישראל, ואולי בעולם כולו. יש למה לצפות!
עיסוק בסוגיית משבר האקלים ועתיד כדור הארץ מחייב צניעות ואחריות. אנחנו חייבים להיזהר ולהימנע משיח של האשמה, של חרדה ושל תחושת רפיון. התוכנית לטיפוח מנהיגות נוער להתמודדות עם משבר האקלים היא התשובה לשאלות מה אני וסביבתי יכולים ונדרשים לעשות ומה אני צריך וחייב לדרוש מנבחרי הציבור בארץ ובעולם לעשות. בתקווה שעתיד טוב יותר הוא אפשרי ושבכוחנו לפעול כדי שכך יקרה.