חזרה למאגר הכתבות
שביל הגיתות והמערות בעבדת
ליאור שוימר הוא ממונה מורשת במחוז דרום, רט"ג.
עבדת: יישוב עירוני נבטי-ביזנטי בלב הר הנגב. האתר נחפר על ידי אברהם נגב בסוף שנות החמישים ועל ידי טלי גיני ופטר פביאן בשנות התשעים של המאה ה-20. בשנת 2005, הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כחלק מדרך הבשמים בערי המדבר בנגב.
ראשית ההתיישבות באתר היא מהמאה הראשונה לפני הספירה, אז הוקם כאן חאן נבטי ומקדש על דרך הבשמים. בשלב זה, הייתה עבדת אחת התחנות המרכזיות על דרך בינלאומית שדרכה הובילו בשמים, כגון מור ולבונה; תבלינים, כגון פלפל וקינמון; ואבנים יקרות מערב ומהודו דרך המדבר הערבי לים התיכון ומשם ליוון ולרומא. לאחר סיפוח הממלכה הנבטית על ידי רומא בראשית המאה השנייה לספירה, החל תהליך של בניית בתי קבע במקום, ובהמשך נבנו גם מחנה צבא ומגדלי תצפית. תושבי המקום התפרנסו ממתן שירותים ליחידות הצבא הרומיות שפטרלו לאורך דרכי הגבול המזרחי של האימפריה הרומית. בתקופה הביזנטית, במאות הרביעית עד השביעית לספירה, נהיה הכפר ליישוב עירוני ובו רובעי מגורים, חומה, כנסיות ומרחב חקלאי היקפי רחב ממדים שכלל מעל ל-10,000 דונם של שטחים מעובדים בערוצי הנחלים, ברדיוס של כמה קילומטרים סביב היישוב.
החקלאות התבססה על מי נגר מגשמי החורף, שנאספו על ידי תעלות מן המדרונות ונסכרו בעזרת אלפי סכרים וטרסות. מערכת זאת הייתה אחד המפעלים הגדולים של החקלאות המדברית בעולם העתיק. הגידול המרכזי היה של גפנים ליין, ועל כך מעידות גיתות תעשייתיות גדולות ומשוכללות ביישוב ובשוליו.
הענבים שגדלו בכרמים השתולים בין הטרסות היו נבצרים ומובלים לגיתות לדריכה. התירוש היה מסונן ונאסף לכדים, ואלו אוחסנו בתנאי קירור יחסי במאות מערות שנחצבו בסלע הקרטון המרכיב את הגבעה שעליה עבדת יושבת. מעבר לתצרוכת מקומית, יועד היין גם ליצוא, וכדי יין מהר הנגב נמצאו בכמה אתרים לאורך חופי הים התיכון בדרום אירופה.
ההתיישבות הביזנטית בהר הנגב מספקת כר פורה להדרכות בנושאים שונים:
אקלים – מדבר, גבול מדבר, משקעים, נגר עילי, שיטפונות
יזמות – הנבטים מיסדו את דרך הבשמים. הדרך עברה בעבדת והייתה נתיב מסחרי חשוב שחיבר בין ערב ובין הודו לאגן הים התיכון ולאירופה. מאוחר יותר, בתקופה הביזנטית, הם הקימו בהר הנגב המדברי מעצמה חקלאית בעזרת מניפולציות על זרימת מי נגר עילי.
כלכלה ותיירות – ניצול מקסימלי של יתרונות המיקום הגיאוגרפי, כגון: פיתוח דרכים לעולי רגל מירושלים לסיני ויצירת פולחן קדושים מקומי. אלו הובילו לבניית אכסניות ולהעסקת מורי דרך ומלווי קבוצות.
חקלאות – טיוב זני ענבים אשר מתאימים לאקלים מדברי. תנאי הגידול המדבריים סיפקו פחות תוצר ליחידת שטח, אך הענבים היו מתוקים יותר, והיין שהופק מהם משובח וייחודי.
מערך חקלאי מופלא זה באזור מדברי צחיח למחצה זוכה בימים אלו להדגשה במערך חדש של שבילים בגן לאומי עבדת, אשר מתווסף למסלול הטיול הקיים הכולל את אתרי במת ההר והאקרופוליס – בהם מחנה צבא רומי אשר נחפר בחלקו, בית יוצר לקרמיקה ושרידי מקדש מהתקופה הנבטית, מגדל תצפית רומי, מצודה משומרת היטב, רחובות ומבנים. וכן את אתרי תחתית ההר – בהם בית מרחץ ביזנטי ובאר עמוקה.
מערך השבילים החדש מתבסס ברובו על שביל הגיתות, שנפרץ בעזרת חניכי מכינת הנגב בשנת 2021, והוא מספק מגוון גדול של אפשרויות טיול חדשות בעבדת.
שביל הגיתות מאפשר טיול מעגלי של כשלוש-ארבע שעות בעבדת ובסביבתה. השביל מתחיל בחניה של מבואת הכניסה לעבדת ומתפתל בין שרידי חוות, טרסות ומכלאות צאן, אשר בליבם יושבת הגת הדרומית. בגת שני משטחי דריכה אשר מתנקזים לשלושה בורות אגירה בנפח כולל של כשישה קוב.
מהגת, השביל מטפס במעלה הגבעה עד למערת הקבורה הרומית ומשם, דרך מדרון תלול שבו מעקה ומדרגות אבן, אל הווילה הרומית המשקיפה אל כל מרחב הר הנגב. בנקודה זאת, השביל מתחבר למערך השבילים הקיים של במת ההר בעבדת ומאפשר ביקור בגת בית החווה, בגת המרכזית שמול שער המצודה ובאקרופוליס עצמו, הכולל בורות מים, כנסיות ביזנטיות ומקדש נבטי.
השביל יורד מבמת ההר באמצעות גרם מדרגות למתחם מערת הקדושים ומשם לגת הצפונית, אשר עוברת תהליכי חישוף ושימור על ידי משמרים מקצועיים של רט"ג, ומסתיים בבית המרחץ ובבאר העמוקה שלצידו. מנקודה זאת, חוזרים לרחבת החניה ולמבואת הכניסה.
שביל המערות מתחיל בחנייה התיכונה ומחבר בין מערת הקדושים ומערת הקבורה הרומית דרך מכלול מערות במפנה הדרומי של הגבעה. המערות במכלול זה נמצאות בתהליך הסדרה לביקור קהל. נכון לשנת 2022, השביל עובר בצמוד אליהן, אך עדיין ללא אפשרות כניסה לתוכן. שביל זה מאפשר סיור מעגלי של כשעתיים בעבדת על כל אתריה.
מערך השבילים החדש מאפשר לבתי ספר חלופה נוספת לטיול אטרקטיבי באגן שדה בוקר במגוון אפשרויות:
- יום טיול מלא בהליכה רציפה למיטיבי לכת, בשילוב מסלול בקניון עין עבדת, בנחל צין עליון (גבים בעונה וחרותות סלע) ובשביל הגיתות בעבדת.
- חצי יום טיול בדרך למצפה רמון (מכתש רמון) או ממנו.