ברינה יקצורו | גיליון 12

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים" (רות א, כב).
תקופת הקציר במקרא מבשרת על תקופה של טוב ושל רוחב לב. עוד מימים ימימה, שימרו הציוויים במקרא שנאמרו בהקשר לקציר אתוס של צדקה, של חסד ושל דאגה לחלש שבחברה.

כחלק מרצון לשמר אותה מסורת ואותו אתוס עתיק, אנו בלטם עושים מאמץ לקדם את הדברים צעד קדימה ולהנגיש לא רק את הקציר עצמו, אלא גם את השלבים שקודמים לו ואף את אלו שבאים לאחריו. לפיכך, כתבה זו עוסקת בדרך שבה אנו מנגישים את תהליך הפקת הלחם לאוכלוסיות עם מוגבלויות.

פעילות "מהקציר לפת" שאנו מקיימים מתבצעת בחוות עמק השלום – חווה קסומה הנמצאת בין גבעות סמוך ליקנעם, ובה מתקנים חקלאיים המאפשרים להכיר את המלאכות החקלאיות השונות. המתקנים כולם נגישים ומותאמים למבקרים שלהם מגוון מוגבלויות.

מעטים הם האנשים המקדישים מחשבה יתרה לחשיבותה של החיטה בחייהם ולתהליך שהיא עוברת עד שהיא מגיעה לצלחת שלנו. בדיוק בשל כך, נבקש לספר על התהליך שהחיטה עוברת החל משלב חרישת השדה ועד לצלחת, אגב הצגת אפשרויות להנגשה ולהפשטה של הנושא.

לפתיחה ולהצגת הנושא, אפשר להציג כמה מאכלים אשר המכנה המשותף לכולם הוא החיטה. על ידי שימוש בנושא הקרוב לליבם של המודרכים שלנו, אנו יוצרים קרבה והזדמנות להקשבה וללמידה. אפשר גם לערוך פעילות מיון: להביא איתנו עטיפות של מזונות שונים ולמיין אותם – מי מהם עשוי מחיטה ומי לא. דרך המיון, קל יותר למודרכים עם קושי קוגניטיבי להפנים את המידע ולהכניסו למגרה הנכונה במוח.

מכאן נמשיך להיכרות עם החיטה עצמה. איך נוכל להוביל אוכלוסיות בעלות יכולות שונות לחקירה מונחית של צמח החיטה באמצעות החושים? לשם כך אנחנו מחלקים לכל אחד מהמשתתפים שיבולת חיטה ומאפשרים לו להכיר אותה בעזרת חושים שונים. אנו מבקשים מהמשתתפים להתבונן בחיטה ולהבחין בחלקים השונים האופייניים למשפחת צמחים זו. באמצעות חוש המישוש, אפשר לחוש בצורה הגלילית של הגבעול ולשים לב כי הוא חלול. נוכל גם להבחין בתפרחת ולהסביר כי בכל חיטה יש בעצם כמה גרגירי חיטה. ניתן למודרכים להפריד ולחקור את התפרחת ואף לטעום גרגר חיטה. לקבוצות בעלות יכולת הבנה קוגניטיבית נמוכה, נמקד את החקירה בתפרחת ובגבעול. נראה למודרכים כי הגבעול חלול כמו קש, ונוכל להדגים שתייה דרכו.

אחרי שהמשתתפים מכירים את חלקי החיטה, הם יכולים להמשיך ולהתמקד בגרעין. יחד אנו מתבוננים בו ומגלים כי הוא עגול, זהוב וחזק. מה זה אומר? הצבע הזהוב מגלה לנו שהחיטה כבר בשלה ואפשר להכין ממנה קמח! 

אין טוב ממראה עיניים, אך מה טוב יותר מהתנסות להבנת התהליך? כדי להמחיש את התהליך וכדי להסבירו בצורה הנגישה ביותר, אנו משתמשים בהדגמות ובהתנסויות רבות ככל האפשר. הנגשה מוגדרת כתהליך של עשיית הסביבה לפשוטה, ברורה, מובנת וחד משמעית. הנגשה פיזית אינה מספיקה, ולכן אנו משתמשים גם בהנגשה קוגניטיבית, אשר כוללת כמה ממדים, כמו: תקשורת ברורה, מידע פשוט, הבניה של תהליכים פשוטים (על פי המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית). כך, לדוגמה, נוכל להציג את שלב החריש בכמה אופנים: נציג תמונה, נציג מחרשה, נדגים שימוש במחרשה ונלווה את התהליך בהסברים בשפה המותאמת לרמת הקבוצה וליכולתה. לאוכלוסיות אשר מתקשות בזיכרון לטווח קצר או ארוך, נלווה את התהליך בלוח או בכרטיסיות בעלות רצף מארגן המציגות את השלבים השונים שהחיטה עוברת מהשדה ועד ללחם. כרטיסיות ובהן ציור התהליך יכולות לסייע לאוכלוסיות עם חסרים בעיבוד קוגניטיבי ועם קושי בהבנת תהליכים המורכבים משלבים. המחשות אלו מסייעות גם לאוכלוסיות עם לקות שמיעה, למשל, כיוון שהן מאפשרות הסתמכות על חושים תומכים נוספים, אשר לרוב מחודדים יותר באוכלוסיות אלו.

לאחר מכן, נמשיך לשלב הזריעה. כחלק מההתנסות, אנו מדגימים כיצד מפרידים את הזרע מהשיבולת, כיצד הטמינו בעבר את הזרעים בגומות באדמה וכיצד היום מכונות מבצעות את התהליך ביתר קלות. זריעה היא סמל להשקעה לטווח רחוק, ופסוקים ופתגמים רבים נכתבו ברוח זו, כגון: "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" (תהלים קכו, ה). פעמים רבות, תהליך ההנגשה הוא תהליך השקעה לטווח רחוק. אינך יודע איזו המחשה ואיזה הסבר יגעו באדם שמולך, ולפעמים לוקח זמן לזרעים שזרעת לנבוט ולהבשיל. אך ההשקעה הרבה ניכרת ומשתלמת לטווח רחוק.

אבות אבותינו הקדישו לקציר החיטה ימים רבים, ואף חגגו זאת בשני חגים חשובים: פסח ושבועות. בפסח חגגו את הבשלת החיטה, ובשבועות את תחילת קציר החיטה. מכל קצות הארץ היו מגיעים לירושלים ומביאים את היבול הראשון והטוב ביותר (שנקרא גם ביכורים), ובדרך מנגנים, שרים ורוקדים ושמחים על היבול של אותה שנה. גם במהלך ההדרכה וההנגשה, אנו מנסים להסביר, להמחיש ולהדגים את השמחה הרבה שליוותה את התהליך, וכך אנו מובילים את השיבולים לגורן בשירה וברינה. לאחר מכן, אנו מדגימים את התהליך המתרחש בגורן ומאפשרים לקבוצת המודרכים להתנסות בעצמם בתהליך הפרדת גרגירי החיטה מהשיבולת.

עתה הגענו לשלב הטחינה והאפייה – השלב המרגש ביותר. בשלב זה, אנו מציגים בפני המשתתפים תמונות של השלבים השונים שראינו עד כה. לקבוצות בעלות יכולות קוגניטיביות נמוכות, אנו חוזרים ומזכירים את השלבים השונים. מקבוצות עם יכולות קוגניטיביות גבוהות, אנו מבקשים לסדר את הפעולות על פי רצף נכון.

אנו מבקשים מהמשתתפים להציע הצעות כיצד אפשר ליצור קמח מגרעיני החיטה שבודדנו בעבודה קשה וממושכת. לאחר שאנו שומעים תשובות, אנו מציגים לקבוצה את מתקני הטחינה השונים ומסבירים על ההיסטוריה שלהם ועל דרך הפעולה של אותם כלים. בהפעלה של אבני ריחיים, שבה מתנסים גם המודרכים, אנו מקבלים בשעה טובה את הקמח המיוחל.

לאחר איסוף הקמח אנו פונים להכנת בצק ופיתות על הסאג' ולארוחה משותפת. בסיום הארוחה ולאחר השלמת התהליך כולו, אנו פונים לסכם את כל השלבים – מחרישת השדה ועד אכילת הפיתות. את סיכום השלבים אנו עושים בשילוב של מתודות שונות, בהתאמה לצרכים המיוחדים של הקבוצה: סיפור, משחק, שימוש באותן כרטיסיות תהליך שאיתן עבדנו במהלך הפעילות ועוד.

התהליך שהחיטה עוברת כיום הוא קטן, אנו מנסים שהתהליך שהמודרכים עוברים יהיה גדול. הרי כבר למדנו ממקורותינו שהנגשתו של שדה בעת הקציר לאלו שידם אינה משגת ומתן אפשרות להנחת לחם על שולחנם יכולים להוביל לתיקון חברתי שגם הפרוע בדמיונות לא היה יכול להעלות: "וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד, כא). ממעשה החסד הקטן, יצא מלך ישראל.