חזרה למאגר הכתבות
חום / רב סמל בכיר פרי משה, מדריכה בבית המורשת של משטרת ישראל. משה התגייסה למשמר הגבול בשנת 1999, בגיוס הלוחמות החמישי של החיל, ושירתה כלוחמת וכמפקדת כיתה במשך תשע שנים.
גיוס יולי 1999
זוגות עיניים רבות של מתגייסות חדשות, מבוהלות, מתרגשות, מחפשות פנים מוכרות.
לשכת הגיוס תל השומר.
האבנים כאן יודעות לספר סיפורי גיוס רבים. גיוס של מי שהגיע לכאן בגפו ושל מי שהגיע בלוויית כל בני משפחתו. כך או כך, המעמד מרגש. קל וחומר אם הגיוס הוא לקרבי, לתפקיד לחימה. החששות, ההתרגשות והפחד שמתגנב לו מעוררים תהייה: האם נסיים את השירות הצבאי בשלום ונמשיך להיות בריאים ושלמים גם אחריו? ימים יגידו.
מכמש, 14.7.1999
המגויסות הטריות הגיעו לבסיס מכמש להכשרה של חצי שנה כמעט. חום יולי אוגוסט לא פסח גם על היישוב מכמש שבבנימין, הצמוד לבסיס האימונים של משמר הגבול, החיל של משטרת ישראל – שפתח את שעריו לגיוס נשים לתפקידי לחימה רק שלוש שנים קודם לכן.
החום עומד באיתנו, שמש קופחת מחממת את האבנים, את הקוצים ואת בעלי החיים המסתובבים בחוץ. חתולים מחפשים פינת צל, מותשים מהחום הכבד. לימים יסללו כאן כביש אספלט, והוא ירתח תחת שבט חומה של השמש הצהובה. אך עד אז, הטירוניות יזחלו בתרגילי זחילה והסוואה על שבילים מפותלים, תלולים, זרועים חצץ. על שבילים אלו תעבורנה ניידות המשטרה והטלטוליות, אותן משאיות הנושאות את הטירונים ממקומם אי שם אל תוככי מתקן האימון המרוחק, המדברי.
דבורים חרוצות מלקטות את עמל יומן מתוך "צפרדעים" – אותם פחי ענק ירוקים המכילים פסולת ושבדרך כלל פתוחים וגועשים. לעת ערב, שקיעות לוחשות, רוח קדים מנשבת, החום עדיין עומד בעינו. בצמוד לגדר, עדר כבשים מלחכות עשב ופועות בקול, מוסיפות קולן לקולות הירי המשביתים את השקט המדברי.
חם.
חם מאוד.
באותם ימים, היו מזגנים רק במקומות מסוימים במשטרת ישראל, בדרך כלל בחדרי ישיבות, וטרם נרכשו מזגנים לכיתות הטירונים. נאלצנו לשבת בכיתות חמות, חמות עד מאוד. גג האזבסט שמעל ראשנו התחמם והזכיר לנו שאנחנו כאן בראש כואב עד להתפקע. בין שיעור עיוני על נשק קל לשיעור עזרה ראשונה ולהסבר על בניית מחסום ועל תפקידי המשטרה, ניתנות "הפסקות" קצרות לצרוך "ריענון": יש להקיף את כיתות האזבסט החמות בריצה כדי לא להירדם מהחום הכבד במהלך השיעור. הזיעה הניגרת בהחלט אינה מאפשרת להירדם...
אוגוסט 2000
בעוד כחודשיים יתחיל גל פיגועי טרור. האינתיפאדה השנייה, יקראו לגל זה לימים, או מאורעות אוקטובר 2000. אבל עד אז, שלווה ושקט יחסי שוררים. דבר אינו מבשר את שעומד להתרחש. שגרה מבורכת של עשייה ברוכה.
בבסיס האימונים של משמר הגבול, עוד קורס מפקדי כיתות מתחיל את הכשרתו. "מחזור י"ג", כך אמרו להם, לשוטרי ההכשרה, בניסיון ליצור גאוות יחידה. חום יולי אוגוסט לא פסח גם על הבסיס החילי, מקור גאוותו של החיל. מבנים אמיתיים, כאלו שבנויים בלוקים, תופסים את מקום האוהלים ומשווים למקום מראה עירוני מעט. קרבתו היחסית של הבסיס למרכז הארץ והתחבורה הציבורית הנוחה יחסית מיצבו אותו כחלק מהמורשת של שוטרי החיל, אך לא רק שלהם. יחידות משטרה שונות מהאזור נהגו להתאמן בו ולהכשיר בו את לוחמיהן לעוד תקופה מאתגרת. והם עוד טרם ידעו כמה מאתגרת תהיה התקופה שלפניהם, כמה שוטרים ייפגעו בטרור העתיד להגיע... אך בינתיים, החום מזכיר להם את העמידה הממושכת במחסומים, עמידה ערנית על המשמר. החום מתיש, מעייף, מצמיא. ובניידות דאז – מזגנים אין. מאווררים קטנים חוברו בצורה מאולתרת למצת הרכב כדי לאפשר קצת אוויר לנשימה ליושבים בקדמתו. היושבים בירכתי הג'יפ, העשוי פוליקרבונט, מסתפקים במשבי הרוח שנכנסים מחלון הג'יפ בעת נסיעה. משימות רבות עוד ניצבות לפניהם. ממש ברגע זה, מתקיימת הפגנה ברחוב השלום, מפרה את השקט של שעות הצוהריים. השוטרים מוצאים עצמם נאלצים לבצע מעצרים בצוהרי היום החם. השמש אינה חוסכת שבטה. מעל שורה של עצי ברוש, מביטה ציפור בודדת בנעשה. שוטר שזה עתה הצליח להחזיר את השקט על כנו ברחוב מרובה החנויות נושם נשימות עמוקות. כמה בעלי עסקים נושמים שוב לרווחה, והתנועה חוזרת לסדרה. ככה זה כשאתה שוטר. אחריות רבה מוטלת עליך. והשמש והחום? הם, ללא רחם, מותחים איברים ונשארים.
משמר הגבול הוא החיל המבצעי של משטרת ישראל. לוחמות ולוחמים בעלי רצון ותעוזה משרתים לצד כחולי המדים ונהיים פעם אחר פעם לגיבורי המדינה בעת היתקלויות כאלו ואחרות.
החיל, שהוקם בשנת 1953 כחיל רשמי, החל את דרכו בצבא ההגנה לישראל כ"חיל הספר" ארבע שנים טרם הקמתו, אך ההסתננויות הרבות ממדינות אויב הביאו להחלטה להקים את החיל כחיל בתוך המשטרה. לשוטרים ולשוטרות במדים הירוקים יש סמכויות זהות לחלוטין לשאר השוטרים, וניתנת להם תוספת מיוחדת של הכשרת לוחם ולוחמת. כך, בנוסף להכשרתם לפעילות משטרתית שגרתית, הם מוכשרים לטפל באירועים הדורשים ידע מבצעי בלחימה בשטח בנוי, בטיפול בהפרות סדר ובאירועים ביטחוניים נוספים. ככל שוטרי משטרת ישראל הפרוסים ביחידות שטח רבות, גם שוטרים ושוטרות במג"ב מתמודדים בין היתר עם פגעי מזג האוויר הקיצוני.
עבודת השוטרים היא שליחות למען המדינה ותושביה. שוטרים נדרשים להיות ערניים גם בקיץ הים תיכוני הלוהט. אנו, בבית המורשת של משטרת ישראל, מופקדים לתעד, להנציח ולשמר עבודת קודש זו. אנו משמרים את הזיכרון הארגוני לא רק למען דורות השוטרים הבאים שילמדו מאחיהם קודמיהם לתפקיד, אלא גם למען דור ההמשך של המדינה, שהרי ידוע שההיסטוריה של המשטרה שזורה בהיסטוריה של המדינה, בבחינת הא בהא תליא. אחריות זו המוטלת עלינו מביאה אותנו לפתח, לחקור ולשמור תמידית את אותם אירועי עבר למען דור העתיד.
רוצים לדעת עלינו עוד דברים מעניינים? אתם מוזמנים להגיע אלינו, לבית המורשת של משטרת ישראל, להתרשם מהמוצגים, להירשם לסיורים, וכל זאת ללא עלות (אך בתיאום מראש).