על הדבש ועל העץ | גיליון 9

ראש השנה בפתח. גם השנה נבקש סליחה ממי שפגענו בו, נשליך את חטאינו לים וכמובן – לא נוותר על אכילת תפוח בדבש כדי שתהיה לנו שנה מתוקה. נוכל לבקש שגם השנה של יצרניות הדבש שלנו, הדבורים, ההולכות ונעלמות, תהיה מתוקה יותר.

מנהג אכילת הדבש בראש השנה החל בתקופה מוקדמת במסורת היהודית. עדויות לקיום המנהג אפשר למצוא כבר בספר נחמיה וגם מתקופת הגאונים. מנהג מתוק זה נשמר לאורך אלפיים שנות הגלות, וברבות השנים הצטרפה אליו גם הטבילה של תפוח בדבש. אבל הימצאותו של הדבש כבר אינה מובנת מאליה. עולם הדבורים עובר טלטלה בעשורים האחרונים, ואנו נדרשים לפעולות שונות שיסייעו להן לשרוד ולנו ליהנות מתרומתן העצומה. 

דבורת הדבש מייצרת דבש מצוף. צוף הוא חומר עשיר בסוכר שפרחים מייצרים כדי למשוך חרקים. כשדבורה מבקרת בפרח, היא מוצצת את הצוף, מעבירה אותו לחלק מסוים בקיבתה, הקרוי "קיבת דבש", ומוסיפה לו חומרים משלה. הדבורה מביאה את הצוף לקן, ושם מכניסים אותו לתאים. הצוף מתייבש במשך זמן, נעשה סמיך יותר – והרי לכם דבש, מזון שמאכילים בו את הדור הבא של הדבורים.

אבל ייצור דבש הוא רק חלק קטן מהתועלת העצומה שדבורים מביאות לאדם ולטבע. מדענים מעריכים ששליש מהתוצרת החקלאית בעולם תלוי בדבורת הדבש. דבורים ניזונות מצוף ומאבקת פרחים בלבד. כשדבורה מבקרת בפרח, גרגרי אבקה נאחזים בשערות שבגופה. בכל גיחה מהקן, דבורה מבקרת בחמישים פרחים לפחות. חלק מגרגרי האבקה שנדבקו לדבורה בפרח אחד עוברים בביקור הבא לפרח אחר. זהו ה"תשלום" שהדבורה משלמת לפרחים תמורת הצוף והאבקה. העברת גרגרי האבקה חשובה לפרחים משום שזה הבסיס ליצירת זרעים בפרחים ולרבייתם.

כשדבורה מתחילה לאסוף צוף ואבקה ממין מסוים של פרח, היא פונה בביקור הבא לפרח מאותו מין. אם בסביבת הקן יש שדה של מלפפונים או פרדס של תפוזים, הדבורים יעבירו אבקה מפרח לפרח, והחקלאי יקבל יבול גבוה. זו הסיבה שחקלאים מזמינים מגדלי דבורים לחלקות שלהם ואפילו מוכנים לשלם להם על כך.

דבורת הדבש ודבורי הבר אחראיות במידה רבה לקיומו של עולם הפרחים שלנו. מעריכים שבישראל יש כ-1,500 מינים שונים של דבורים (לא את כולם אנחנו מכירים). רוב דבורי הבר הן יחידאיות ואינן מייצרות דבש כלל. כל נקבה בונה קן קטן משל עצמה, מאחסנת בו את הצוף והאבקה ומטילה בו את ביציה. הזחלים מתפתחים בכוחות עצמם ומגיחים אל הטבע. ללא הדבורים, עולם הירקות והפירות, וגם עולם הטבע שלנו, היו נראים אחרת לגמרי.

בשנת 2007, התגלתה בארצות הברית תופעה שהדהימה והפחידה את העולם. הדבורים של יותר ממחצית הכוורות נעלמו באורח מסתורי בלי להשאיר עקבות. לא נמצאו ערמות של דבורים מתות, ובכוורות היה מלאי של דבש ושל אבקת פרחים, דבר שמראה שהכוורות ננטשו בפתאומיות זמן קצר קודם לכן. 

איש אינו יודע מה הגורם לתופעה, הקרויה "הפרעת התמוטטות המושבה". יש הסבורים שזה קורה בגלל שימוש בחומרי הדברה, אחרים אומרים שהסיבה היא נגיף הגורם לשיתוק הדבורים או איזשהו טפיל אחר. היו שניסו להסביר את הדבר בגלל שינוי במזון הדבורים ואפילו בקרינה של טלפונים סלולריים או מכשירים אחרים. 

בארץ לא נצפתה תופעה זו בצורה מובהקת, אולם אויב אחר מאיים על אוכלוסיית דבורי הדבש. מדובר באקרית המכונה ורואה, שנוהגת להטיל את ביציה על זחל הדבורה שבוקע בתוך חלת הדבש. אקרית הוורואה מגיעה עם הדבורה הבוגרת אל חלל הקן ומטילה את ביציה על גבי זחלים נוספים. האקרית גורמת להחלשה של הדבורים, וכך הן נחשפות לווירוסים שונים ואף לעיוותים גנטיים. התפשטות ורואה בכוורת עלולה להביא לתמותה המונית ולחיסול הקן. בנוסף לכך, הדבורים בישראל סובלות מריסוסים בשטחים חקלאיים, הפוגעים בהן, ומצמצום שטחי המרעה שלהן.

יש הטוענים שגידול דבורת הדבש פוגע באוכלוסיות דבורי הבר שבסביבה. דבורת דבש מתרחקת עד שני קילומטרים מהכוורת. נקודת מרעה של דבורי דבש יכולה להכיל מאות אלפי דבורים, ובמספרים כאלה הן עלולות לחסל את המזון הדרוש לדבורי הבר, דבר שיכול להשפיע לרעה על צמחי הבר שלנו. רשות הטבע והגנים מונעת הצבת כוורות בשמורות טבע, בייחוד באביב, עונה שבה דבורי הבר פעילות במיוחד.   

הטבע בישראל פורח בעיקר בסוף החורף ובאביב. בעונות אחרות, הפריחה דלה, ומגדלי הדבורים ניצבים בפני בעיה. הפתרון הוא להאכיל את הדבורים במי סוכר. יש בפתרון זה שני חסרונות. ראשית: האכלה מלאכותית מייקרת את אחזקת הכוורת. שנית: דבש שמופק ממי סוכר הוא פחות איכותי מזה הנעשה מצוף פרחים. 

קרן קימת לישראל מסייעת לדבורים ולמגדליהן בכמה דרכים:

• חלק ניכר משטחי היער שקק"ל מנהלת מספקים מקור מרעה יציב לדבורים לאורך כל השנה: בחורף – פריחת הגאופיטים (למשל נץ החלב וכרכום); באביב – פריחת האביב; בקיץ אפשר למצוא, בין השאר, את פריחות החרחבינה המכחילה, השיזף והקורטם; ובין פריחות הסתיו בולטת פריחת החרוב.
• עצים צוּפָנִיִים: קק"ל מספקת למועצת הדבש ולענף הדבש בארץ שתילים של מיני עצים צוּפָנִיִים, כלומר: עצים המייצרים כמויות גדולות של צוף או של אבקה והפורחים בעונות שבהן הפריחה בארץ דלה. הדבר גרם למהפכה בקרב הדבוראים, רבים מהם אינם נאלצים לנדוד עוד עם הכוורות בכל רחבי הארץ, מאחר שנטיעת מגוון מיני עצים צופניים בתחום משקיהם או בקרקעות שוליות אחרות מספקת לדבורים את כמויות הצוף והאבקה הדרושות להן לאורך רוב חודשי השנה.
  על עצים האלה נמנים מיני איקליפטוס שפורחים בארץ בקיץ ובסתיו (שהדבש שלהם ידוע כדבש איכותי במיוחד), וגם חרובים ושיזפים – שני מינים מקומיים שפורחים מחוץ לעונת הפריחה. השיזף פורח בקיץ והחרוב בסתיו.
  

בגן הבוטני אילנות, שנמצא מדרום לחדרה, צומחים 350 מיני עצים שנאספו מרחבי העולם, וביניהם גם שבעים מיני איקליפטוס. הגן משמש גם מקור לזרעים ולייחורים של דוביאליס קוצני, צמח צופני בעל שני מחזורי פריחה בשנה, המשמש למרעה דבורים וכמשוכות סביב שדות בגלל קוצניותו.

המקום פתוח בכל שעות היום, כל ימות השבוע, ללא תשלום. אם תרצו, תוכלו גם לתאם ביקור במרכז המבקרים שפועל במקום: טל' 09-8974800, דוא"ל mmilanot@kkl.org.il. הביקור במרכז המבקרים בתשלום.

חמישה דברים שאולי לא ידעתם על דבש

1. מגדל דבורים הוא דבוראי. זוהי מילה חדשה שמחליפה את המילה כוורן.
2. ארכיאולוגים מצאו במצרים כד ובו דבש שגילו אלפי שנים. הדבש השתמר טעים.  
3. מזל שזה לא קורה בארץ: יש פרחים שמהם נוצר דבש רעיל.
4. בכפית אחת של דבש יש צוף שנאסף מאלף פרחים.
5. ארץ זבת חלב ודבש: בממוצע, כל אדם בישראל אוכל חצי ק"ג דבש בשנה. 

מחול הדבורה: GPS אל הצוף

מחול הדבורה הוא למעשה חלק ממערך התקשורת של הדבורים בינן לבין עצמן. דרך המחול, הדבורים מעבירות מסרים זו לזו בנוגע למקורות מזון ומים. מחקרים מראים כי, על אף מוחה הקטנטן, הדבורה יכולה לחשב במהירות את המסלול היעיל ביותר ליעד שלה.

הצעות לפעילויות

1. מעקב אחר דבורה: חפשו דבורה בשטח ונסו לראות באילו פרחים היא מבקרת. האם היא מבקרת בפרחים ממינים שונים או רק במין אחד של פרחים?
2. משחק חוויער בגן הבוטני אילנות: הרפתקת ניווט קבוצתי בגן הבוטני היערני אילנות

מידע להעשרה

1. מדריך עצים צופניים
2. כתבה מעניינת על החרוב בגיליון על"ה של ספטמבר 2021