חזרה למאגר הכתבות
אילן החיים – במקום להתווכח על איך ללכת, לשים לב להולכים
עינט קרמר היא מנהלת חינוכית בארגון השומר החדש
הימים של תקופת קבלת התורה, של חג הביכורים וחג השבועות, מרכזים את תשומת ליבו של החקלאי בעצים שלו ובפרי העמל שמבשיל במטעיו ובשדותיו. המבט המופנה אל פלאי הצמיחה ואל סודותיה לצד הסערה החברתית שעוברת עלינו בימים אלו בארץ מספקים שתי סיבות מצוינות לחזור לסיפור עתיק ורלוונטי של רבי נחמן: "מעשיית העץ והדרך". זהו סיפור המובא בתוך סיפור המסגרת המפורסם "שבעת הקבצנים"- סיפור המתאר אילן פלאי ואת הניסיון האנושי להעפיל אליו. הסיפור מהדהד בחוזקה בימים אלו, כפי שאבקש להראות כאן. וזו לשון המעשייה:
"כי פעם אחת הייתה קבוצה של בני אדם, שהיו חוקרים ודורשים – הנה לכל חיה יש לה צל מיוחד, ורק באותו הצל היא רוצה לנוח. וכן יש צל מיוחד לכל חיה וחיה, כי כל חיה בוחרת לה איזה צל, ורק באותו הצל המיוחד לה היא רוצה לשכון. וכן לכל עוף ועוף יש ענף מיוחד, שרק באותו הענף הוא רוצה לשכון. על כן חקרו אם אפשר למצוא אילן כזה, אשר בצלו ישכנו כל החיות. שכל החיות יבחרו בו וירצו לשכון בצל זה האילן, ועל ענפיו ישכנו כל ציפורי השמים.
וחקרו שנמצא אילן כזה. ורצו ללכת אל האילן כי אין לשער את העונג המופלא שיש שם אצל אותו האילן, כי יש שם כל העופות וכל החיות. והחיות שם אינן מזיקות. וכל החיות והעופות מעורבים יחד וכולם שמחים ומשחקים שם יחדיו, ובוודאי תענוג גדול מאוד להיות שם ליד האילן.
וחקרו להיכן צריכים ללכת כדי לבוא אל אותו האילן, ונפלה ביניהם מחלוקת על כך. כי זה אמר, שצריכים ללכת לצד פלוני למזרח, וזה אמר למערב, וזה אמר לכאן, וזה אמר לכאן – עד שלא היו יכולים להכריע לאיזה צד צריכים ללכת כדי לבוא אל האילן.
ובא חכם אחד ואמר להם: "למה אתם חוקרים באיזה צד ללכת אל האילן? בדקו תחילה מי ומי האנשים שיכולים לבוא אל האילן. כי לא כל אדם יכול לבוא אל האילן, אלא רק מי שיש לו את המידות והתכונות של האילן. כי האילן יש לו שלושה שורשים – שורש אחד הוא אמונה, והשני הוא יראה, והשלישי הוא ענווה. וגוף האילן הוא אמת, ויוצאים ממנו ענפים. ועל כן אי אפשר לבוא אל האילן, אלא מי שיש בו מידות אלו."
וקבוצה זו של בני אדם, הייתה ביניהם אחדות גדולה מאוד, ולא רצו להיפרד זה מזה, שמקצתם ילכו אל האילן ומקצתם יישארו. כי לא היו כולם ראויים לבוא אל האילן, אלא רק קצת מהם שהיו בעלי המידות הנ"ל. על כן התעכבו כולם. ואלו שהיו צריכים לכך היו יגעים וטורחים שיהיו בהם גם כן המידות הנ"ל, כדי שיהיו כולם ראויים לבוא אל האילן.
וכן עשו. ויגעו וטרחו עד שהיו בכולם אלו המידות הנ"ל. וכשבאו כולם לאלו המידות, חשבו כולם בדעה אחת והסכימו כולם על דרך אחת ללכת בה אל האילן."
(מתוך: סיפורי מעשיות' של רבי נחמן מברסלב, מקור חופשי מזכויות בארון הספרים היהודי שפורסם במקור לפני כמאתיים שנה ומאז יצא באין ספור מהדורות.)
הסיפור פותח בתיאור של קבוצת אנשים ששמו לעצמם למטרת חיים לגלות כיצד אפשר לחיות בהרמוניה. כידוע , כל מין של חיה ועוף זקוק לתנאים אחרים כדי לשגשג ולפרוח, כמונו ממש. עמדה לה אותה קבוצת אנשים ושאלה את עצמה: האם יש מקום שבו כולם מרגישים בבית, כולם נמצאים במיטבם, במקום הנוח שלהם, מקבלים את ה"צל" של עצמם ואחרים את שלהם גם יחד, מוצאים ענף לשבת עליו בטוחים?
הבשורה הטובה – יש מקום כזה. הבשורה הפחות טובה – בני אדם אינם נמצאים שם.
אלא שכדרכם של בני האדם, בעודם מבקשים הרמוניה, הדבר הראשון שהם עושים זה לריב. וכך מתפתחת מריבה על אודות הדרך הנכונה להגיע אל היעד. האחד אומר ימין, האחר שמאל, ומכאן לשם – במקום להתקדם הם נתקעים במקום.
לא ידוע באיזה שלב של הוויכוח הגיע החכם המסתורי וכמה זמן הייתה חבורת האנשים "משותקת" מעשייה חיובית ועסוקה במחלוקת, אבל הוא הגיע ואיתו סוד: השאלה האמיתית אינה מה הדרך להגיע אל האילן הפלאי, אלא מי יכול להגיע אליו. לאילן יכולים להגיע רק אנשים המחזיקים במידות נפש של יראה, אמונה ואהבה – שלוש מידות שעל פי ר' נחמן מצמיחות אמת. אמת בנוגע למקום שלנו בבריאה, אמת בנוגע לדרך שראוי להתנהל בה בעולם. מעניין לראות שלכל החיות והעופות כבר יש מקום באילן הפלאי, דהיינו: עולם החי כבר מקיים יראה, ענווה ואמונה. אבל בני האדם עדיין אינם שם, עוד יש להם עבודה לעשות.
וכאן טמון, לדעתי, הסוד האמיתי של הסיפור. אותם בני אדם, שלא יכלו להסכים על הדרך הנכונה לחיים טובים ומלאים, לא רצו להיפרד זה מזה היות והייתה ביניהם אחדות גדולה מאוד והסכמה על היעוד המשותף שלהם. מובן שהיו ביניהם אנשי אמת, שיכלו למצוא את דרכם אל האילן בכוחות עצמם. אך היו ביניהם גם אנשים שלא החזיקו במידות הללו. אנשים ספקנים, אנשים חסרי אמונה, אנשים גאוותנים, אנשים שאין בהם יראת כבוד לכלום. אך למרות המידות הבעייתיות, היה חוט של חסד משוך על כולם – הרצון הגדול באחדות. רצון זה הוא שהשאיר את אנשי האמת להדריך את האחרים בתהליך הארוך של תיקון המידות. רצון זה הוא גם מה שאפשר לאחרונים להתמסר לתהליך עד שהגיעו כולם למידות הנדרשות להגעה לאילן.
או אז נפתחה להם הדרך, והם צעדו בה כאיש אחד בלב אחד. בסוף הסיפור, לא ברור לגמרי אם החבורה אכן הגיעה אל האילן הפלאי ומה מצאו שם, אבל בדרך הם הרוויחו את עצמם, הרוויחו קהילה צומחת ומצמיחה שלמרות השונות שבין חבריה, יש בה בסיס של אמת.
אנחנו נמצאים היום בתקופה לא פשוטה. תקופה לא פשוטה ביחס שבין האדם לבריאה, תקופה לא פשוטה במצב בתוך העם. אני מאחלת לנו שנלמד מסיפורו של ר' נחמן על כוחה של אחדות, על היכולת שלנו לתרום זה לזה ועל העונג הנפלא של חיים שבהם תומכים זה בזה ולא מאשימים זה את זה. או אז, אולי נמצא את הדרך שלנו לעץ החיים כעם וכאדם.