חזרה למאגר הכתבות
עם ישראל – אור לגויים
טל גרינברג גוזלן, רכזת הדרכה במוזיאון ההעפלה וחיל הים
נפלאות ויפות הן דרכי הטבע, אך הטבע יכול להיות גם אכזרי לעיתים. בימים אלה, שבהם נכתב הגיליון, אנו עדים להתרחשויות הקשות אשר פקדו את העמים הטורקי והסורי עקב רעידת האדמה הקשה שמוקדה בדרום טורקיה. גם הפעם, נכונה מדינת ישראל להעניק סיוע מיידי לנפגעים. משרד הביטחון, בשיתוף צבא הגנה לישראל, הוציא משלחות חילוץ וסייע בציוד. התרחשות אקטואלית ומצערת זו החזירה אותנו שבעים שנה אחורה בזמן, למדינת ישראל ולחיל הים הצעירים של שנת 1953.
היה זה עוד יום אימונים מתיש שהגיע לסיומו בחודש אוגוסט החם. כמו בימי הקיץ האחרונים, התאמנה שייטת 1 גם ביום זה בים התיכון ובים האגאי. מלחי הפריגטות* אח"י מבטח, אח"י מזנק ואח"י משגב התפנו לתפוס מעט רוגע ושלווה על רקע הים הכחול והשמש שהייתה תלויה ככדור העומד לשקוע לים וצבעה בכתום את אופק ההרים של איי יוון.
לפתע הופרה השלווה, קריאות אס-או-אס נשמעו בקשר ודיווחו על רעש אדמה קשה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר שמוקדו באיים קאפלוניה, זאקינתוס ואיתקה, באזור מערב יוון. בהמשך, נקלט מברק: "ממשלת יוון החליטה לפנות את האיים זקינתוס וקאפלוניה מתושביהם וקוראת לכלל ציי הים התיכון לחוש לעזרה בפינוי." באותה עת, סיירו הפריגטות באזור כרתים, כ-12 שעות הפלגה מאזור הרעש. מפקד שייטת 1, אל"ם שלמה אראל, החליט לסור לאזור. בדרך, ניתן לכך אישורו של מפקד חיל הים, האלוף מרדכי לימון.
בסביבה היו ציים נוספים שנקראו למשימות הסיוע וההצלה. עם הגעתן לאזור, פגשו אונייות חיל הים בספינות הצי הבריטי, הצי השישי של ארצות הברית והצי האיטלקי. די מהר הוחלט כי האונייות שלנו יתמקדו באי קאפלוניה ובעיר ארגוסטולי. בשלב זה, לא שככה עדיין רעידת האדמה. תנודות הורגשו, מן המים בקעו קולות רועמים, וצוקים מתנשאים המשיכו להתמוטט אל המים – מחזה מלחיץ ומסעיר. משום שהפריגטות היו קטנות יחסית, הוחלט שהן ייכנסו לתוך מפרץ ארגוסטולי. רק אז התברר שכמות הנפגעים גדולה וכי יש צורך עז במזון ובמים.
תפקידים חולקו בין כלל הציים שפעלו בסביבה. הצי הישראלי העניק סיוע רפואי משמעותי לנפגעים הרבים. על האונייה אח"י מבטח, הוקם בית חולים, ובימים הבאים היא ביצעה כמה גיחות והובילה פצועים לנמל פטרס ששכן במרחק של כשש שעות הפלגה. אח"י משגב המשיכה לעגון במפרץ. צוותה עסק בפינוי ובתובלה בחוף, והאונייה שימשה גם כמרכז תקשורת. אח"י מזנק הפליגה סביב לאי ויצרה קשר עם אנשי הכפרים באמצעות איתותים. צוותה ירד לחופים בסירות, טיפל בפצועים קל ופינה פצועים קשה.
ירון ליואי, ששירת באחת הספינות, כתב: "בכל הערב-רב של מדי הצבא השונים, נראו מדיהם האפורים של מלחי אוניות הצי הישראלי, שעסקו בהובלת פצועים מההריסות ומאהלי המעבר אל עבר הסירות השונות שהמתינו לקבלם ולהעבירם לאוניות הישראליות. חוליות אחרות של מלחים ישראליים נראו חוזרים מפסגות ההרים הגבוהים, שדרכיהם נותקו, כשהם נושאים אלונקות עם פצועים והרוגים." ("השייטת חשה לקאפלוניה", מערכות ים, טז, אוקטובר 1953)
במהלך שלושה ימי פעולה, טיפלו צוותי השייטת והעניקו עזרה ראשונה למעל לאלף איש. 283 פצועים קשה טופלו ופונו לנמל פטרס. על אח"י ממבטח, בוצעו עשרות ניתוחים דחופים, ויש המספרים שאף נולד עליה תינוק ושאימו קראה לו מבטחוס.
ביום השני למבצע החילוץ, הצטרפה לשלוש הפריגטות הקורבטה* אח"י ווג'ווד. היא הגיעה מהארץ והביאה ציוד ומזון טרי. חשוב לציין שהפריגטות שהו באימון בים התיכון זה שבועות מספר, הציוד והאספקה שהיו בהן לא היו רבים, אך החיילים נתנו כל שביכולתם במטרה לסייע לתושבי האי.
כעבור ארבעה ימים של פעילות בקאפלוניה, סיימה השייטת את פעולתה והחלה בהפלגה חזרה לנמל חיפה. בדרך, התבקשו הספינות לעצור בנמל פיראוס. על אף שביוון הוכרז יום אבל לאומי, התקבלו צוותי הפריגטות באהדה גדולה, ומפקד השייטת אף הוזמן לפגישה עם ראש הממשלה היווני. הלה הודה למפקד ולצוותים על פעילותם ועל התרומה הגדולה של הצי הקטן ליוון. בהמשך, זכו משתתפי המבצע להוקרה נוספת בדמות שני אותות מלכותיים שניתנו לאל"ם אראל ולמפקד אח"י מזנק, סא"ל יצחק דביר. בנוסף, אחד הרחובות בעיר ארגוסטולי נקרא "ישראל".
חיל הים של שנת 1953 היה צי צעיר וקטן ולא מהציים המתקדמים באזור המזרח התיכון, אולם חשיבות גדולה הייתה לאיכותו, שבאה לידי ביטוי באנשיו. בדו"ח שהגיש אל"ם אראל למפקד חיל הים, הוא תיאר זאת כך:
"המפקדים גילו מהירות ועוז החלטה, כושר הסתגלות לפעולה בלתי רגילה ובלתי מתורגלת, כישרון אימפרוביזציה ויכולת ביצוע גדולה באמצעים דלים. הפיקוד הנמוך על דרגיו גילה יוזמה, משמעת ללא סייג ומסירות למופת. אי אפשר שלא להעלות על נס את פעולת הסגל הרפואי ובראשו רס"ן ד"ר אשכנזי, אשר בשטחי פעולתו הוכיח כושר ארגון, ביטחון וחוסר ליאות מפליא. משמעת ללא סייג, סבילות ומסירות ציינו את עבודת כל אנשי הצוותים. ראויה לציון העובדה שכל אנשי השייטת, ללא הבדל דרגה, חשו באופן טבעי את המשמעות המדינית והלאומית של פעולותיהם ובכל הזדמנות השתדלו להבליט את לאומיותם... המבצע כולו, הקירבה לציים אחרים והשיתוף איתם, החדירו בלב האנשים והמפקדים רגש ביטחון ואמונה ביכולתנו, נתנו תנופה גדולה והעלו את המורל ורגש הגאווה של היחידה לאין שיעור". ("לפניך הים", שלמה אראל, עמ' 176-175)
אנו מזמינים אתכם לבקר עם תלמידיכם במוזיאון ההעפלה וחיל הים. נספר לכם מסיפורי ארץ ישראל היפה, סיפורים על רוח ההתנדבות של אנשי הפלי"ם, שכדברי אלתרמן בשיר "נאום תשובה לרב חובל איטלקי, היו "נושאים עמם עלי שכם". אנשי הפלי"ם נחלצו להציל את אחיהם "שארית הפלטה" ולהעלותם ארצה חרף המחסום הבריטי. נמשיך בסיפורים על ימיו הראשונים של חיל הים, על האמצעים הדלים שעמדו לרשותו לעומת עושר הרוח והעוז של אנשיו הראשונים. נספר על אירועים ועל מבצעים בתולדות החיל, המעידים על הערכים המוטמעים בחיילי חיל הים, ונבקר בספינת הטילים ובצוללת הנמצאות במוזיאון.
משך הפעילות: שעה ורבע-שעה וחצי. אפשר לשלב בפעילות משחק דיגיטלי תחרותי.
לפרטים נוספים: 072-2798030 | haapala.mus@gmail.com
* פריגטה היא אוניית מלחמה קטנה עד בינונית.
* אח"י – אוניית חיל ים.
* קורבטה – ספינת מלחמה קטנה.