לחשב מסלול מחדש | גיליון 9

לפני שנים מספר, הוזמנתי לפגישה ולאימון עם אנשי צוות בכיר באוניברסיטת טוקיו. המפגש התקיים ביום שבת, וכיוון שאני שומר שבת, תכננתי ללכת ברגל מבית חב"ד שבו לנתי עד לאוניברסיטה. לא בדקתי מה המרחק מבית חב"ד לאוניברסיטה (אולי בשל ביטחון עצמי מופרז), הערכתי שאלך שניים שלושה קילומטרים לכל היותר עד לאוניברסיטה. 

כשהגעתי בצוהרי יום שישי לטוקיו, הסתברה לי גודל הטעות. מדובר היה בהליכה של 18 קילומטרים במטרופולין הגדול בעולם (35 מיליון תושבים)! חמורה מכך הייתה העובדה שלא יכולתי לקחת מפה או כל אמצעי דיגיטלי לניווט בשל קדושת השבת. היה עליי לנווט 18 קילומטר בעיר עצומה בגודלה, ברחובות חסרי שילוט באנגלית. באותם רגעים, שקלתי לבטל את הפגישה. חוסר הנעימות נוכח ההכנות של אנשי סגל האוניברסיטה הוא שגרם לי לא לבטל. אז מה עשיתי בסופו של דבר, תשאלו אתם הקוראים? עשיתי כפי שהיה עושה כל מפקד בצה"ל שהיה בקורס ניווט: פותח מפה ומכין "סיפור דרך" המציין את כל מה שנמצא במסלול הניווט וזוכר אותו בעל פה. כתבתי "סיפור דרך" ארוך והיתולי על המסלול שהיה עלי לצעוד בו ושיננתי את כולו. לאחר חמש שעות של הליכה רצופה ושל שוטטות ברחובות טוקיו, צלחה דרכי והגעתי ליעד בזמן הנדרש לפגישה.

אז מה זה בכלל ניווט? ניווט הוא פעילות שבה יש למצוא תוואי, דרך להגיע מנקודה אחת אל נקודה אחרת. כיום קיימים תחומי ניווט שונים, כגון: ניווט ימי, ניווט טופוגרפי, ניווט עירוני, ניווט ספורטיבי ועוד.

אם בעבר השתמשו המנווטים אך ורק במפות, היום מקובל מאוד שימוש באמצעים שונים וטכנולוגיים כדי לנווט. קיימות כמה אפליקציות אשר נכנסו לחיינו ונהיו לחלק בלתי נפרד מהניווט היומי שלנו, כדוגמת "וויז", "עמוד ענן" ועוד. מטרתן, כאמור, לעזור לנו לבצע את הניווט מקודה אחת לאחרת. השימוש שלנו באפקלציות אלו גורם לכך שהמיומנות הבסיסית והמקובלת של ניווט בעזרת מפה או שינון של מסלול  הולכת ונעלמת ואנו נהיים תלויים יותר ויותר באפליקציה. האפליקציות תהיינה רלוונטיות כל עוד יש לנו סוללה במכשיר וקליטה ויוכלו לשמש תחליף סביר למפה ולמצפן, כלי העזר הבסיסיים המקובלים בניווט בשטח.

כל אדם העוסק במיומנויות הניווט ובלימודה רוכש למעשה מסוגלות עצמית לנוע ממקום למקום בבטחה באזורים שונים ובמקומות שמעולם לא ביקר בהם. בנוסף, ואולי חשוב יותר, יכולת זאת מקנה לאדם המנווט הכרה וביטחון בכך שהוא מסוגל להוביל את עצמו מנקודה אחת לנקודה הבאה ללא אמצעים טכנולוגים דיגיטליים, אלא על סמך ניתוח פני השטח, על סמך בחירת מסלול ההליכה ועל סמך ביטחון בביצוע משימת הליכה. דברים אלו נראים אולי טריוויאליים, אבל כאחד האמון על הכשרה של מפקדים בצה"ל בתחום הניווט, אני יכול להעיד שהמערכת הצבאית מודעת היטב לחשיבות שבלימוד ובתרגול מיומנות הניווט. תרגול  המקנה פיתוח יכולת לתכנן יציאה לשטח, להבין את השטח, לדעת מאין באת ולאן אתה הולך.  ובכלל – הניווט מעודד הובלה ומנהיגות, קבלת החלטות והתמודדות איתן.

למעשה, בפעולת הניווט יש חוויה יסודית ובסיסית של אדם הבוחר לצאת אל הלא נודע ולהתמודד. לעיתים יאלץ להתמודד עם טעויות, לעיתים עם התברברויות בשטח, אך הדבר היפה בניווט הוא שבכל המקרים ועל אף כל החששות, הנווט מגיע בסופו של דבר לנקודה כלשהי. אומנם לא תמיד ליעד שאליו ביקש להגיע, אבל גם זו יכולה להיות חוויה משמעותית ומלמדת (ראו למשל את המקרה של קולומבוס). בכל אופן, התמודדות וקבלת החלטות הן בלתי נמנעות, מוחשיות מאוד ובונות רובד נוסף של עצמאות ושל יכולת קבלת החלטות בתנאי שטח. מחקרים רבים מראים שאנשים המנווטים ומטיילים בטבע הם לרוב אנשים בריאים המצליחים להתמודד טוב יותר עם אתגרים. תחום הניווט הוא רחב ויש בו קטגוריות שונות המאפשרות למגוון גדול של אוכלוסיות לקחת חלק בפעילות. 

ניווט ספורטיבי מיועד לאוהבי פעילות ספורטיבית. זהו ענף ספורט עממי או תחרותי המשלב ניווט באמצעות מפה ומצפן עם ריצת שטח. על גבי המפה שהמתחרים בענף זה מקבלים, מסומנות כמה תחנות ביקורת שבהן יש לעבור על פי סדר מסוים בזמן הקצר ביותר. ענף ספורט זה נפוץ במיוחד בארצות סקנדינביה ונחשב שם כספורט לאומי. בישראל, קיימים מועדונים בית ספריים של משרד החינוך המשתתפים בתחרויות.

ניווט המבוסס על שימוש במפה טופוגרפית המתארת את פני השטח, את התבליט (הר, שלוחה, גיא וכו') ואף את פרטי התכסית שעל פני השטח (צומח, מבנים וכו'). לניווט הטופוגרפי צרכנים שונים, כגון: מטיילים טראקרים, יחידות צבאיות, סיירים העוסקים בידיעת הארץ וכל אוהבי הארץ, הכרת הארץ וידיעתה דרך הרגליים. כאדם שאחז מפה במהלך מסע בשביל ישראל או בניווט צבאי בנגב, אני יכול להעיד כי ברגעים קשים ובקטעים של חוסר ביטחון, זה מעודד מאוד לעצור לשנייה ולהירגע תחת צלו של עץ כשהרוח מלטפת, לשתות מים ואז להצליח לחבר בין המידע שהמפה מספקת לבין הנגלה לנו בשטח. חוויות קטנות אלה יוצרות חיבור מיוחד בין אדם למקום, חיבור שיוצר קשר אישי ואינטימי בין אדם לארץ, לקרקע ולנוף. למעשה, כבוגר חוגי סיירות, אני יודע שניווט קצר יכול להיות חוויה מחברת בין אדם למקום לעיתים יותר מאשר סיור ארוך ומפורט. ניווט טופוגרפי נלמד במסגרות שונות, כגון: תנועות נוער, של"ח, חוגי סיור וכמובן בצה"ל בקורסי פיקוד וביחידות מיוחדות. 

קיים מגוון רב של אפשרויות תרגול בנושא ניווטים. כל אדם, בהתאם ליכולותיו ולידיעותיו בתחום, יכול לאתגר את עצמו. עם  זאת, לא אסיים את פינתנו בלא כלום!

לפניכם תרגילים מספר בהתאם לרמה של הנווטים:

לקבוצה של תלמידים צעירים – יש לחלק את הקבוצה לחוליות. כל חוליה תטמין מעטפה במקום מסוים ביישוב שבו רוצים ללמד את יסודות הניווט ולאחר מכן תשרטט מפה שתוביל קבוצה אחרת לנקודה שבה המעטפה הוטמנה. לאחר הניווט, חשוב לציין את הנקודות שסייעו להגיע ליעד בקלות או שעיכבו את ההגעה.

למתחילים – יציאה לשטח והתאמת המפה לשטח בזיהוי פרטי נוף ובאומדן מרחקים.

למתקדמים – ניווט במקטע או במסלול על בסיס תרגול הזיכרון וסיפור דרך בעל פה (מעוניינים ברף אתגר גבוה? מוזמנים לנסות זאת באזור הררי בארץ שעוד לא טיילתם בו).

בהצלחה!