חזרה למאגר הכתבות
מבצע אסותא
אריאל וייס, ממונה פרויקטים ותוכניות חינוכיות במינהל חברה ונוער
עם סיומה של מלחמת ששת הימים, הגדילה מדינת ישראל את שטחה פי שלושה. במזרחה של המדינה נוספו שטחי יהודה ושומרון, שהיו עד המלחמה בשטח מדינת ירדן. תשתיות הטרור של אש"ף (בעיקר), שפעלו עד המלחמה משטחי יו"ש, עברו מזרחית לנהר הירדן והמשיכו לפעול מתחומי מדינת ירדן.
יאסר ערפאת, מנהיג פתח (שהשתייך לאש"ף), שילח חוליות פָדָאיוּן, מחבלים, לביצוע פיגועי טרור נגד אזרחים וחיילים. צבא ירדן שיתף פעולה עם חוליות המחבלים. שיתוף הפעולה התבטא בחיפוי תותחי צבא ירדן על נסיגת המחבלים בעת מנוסתם מחיילי צה"ל הרודפים אחריהם וכן בהפגזות ירדניות על יישובים ישראלים ועל מטרות צבאיות כתגובה להפגזות ישראליות שבוצעו בתגובה לפעולות טרור. אירועים אלו התפתחו לתקריות אש נרחבות בין צה"ל לצבא ירדן.
שיתוף הפעולה של צבא ירדן עם המחבלים גרם לכך כי בצה"ל החליטו כי יש לפגוע לא רק במחבלים, אלא גם בצבא ירדן.
ב-18 במרס 1968, התרחש פיגוע באמצעות הנחת מוקש על כביש בסביבות באר אורה. אוטובוס תלמידים מגימנסיה הרצליה, שהיה בטיול באזור, עלה על המוקש. מעוצמת הפיצוץ, נהרגו מדריך הטיול, חנן כלב, ורופא צבאי שהתלווה לטיול, ד"ר פסח מיילן. בנוסף, נפצעו 26 תלמידים. פעולה זו בוצעה ימים מספר לאחר פעילות טרור בעיר אילת שבה נפצע קשה נהג המונית אלפונסו בר-אור בוארון. הוא נפטר מפצעיו 39 שנים לאחר מכן, בשנת 2007. מסקנות התחקיר היו כי בשני האירועים צבא ירדן שיתף פעולה עם המחבלים.
בשל רצף האירועים ובשל שיתוף הפעולה בין המחבלים לצבא הירדני, החליטה מדינת ישראל לצאת לפעולת תגמול גדולה כנגד הפתח והפדאיון וכנגד צבא ירדן ולמעשה כנגד מדינת ירדן. החלטה זו התקבלה לאחר שתי ישיבות ממשלה ולאחר שלוי אשכול, ראש הממשלה, אישר לבצע את הפעולה. הפעולה הגדולה הורכבה משתי פעולות: אחת, באחריות פיקוד מרכז בראשות אלוף עוזי נרקיס, התקיימה מצפון לים המלח, בעיירה כראמה שבה שכנה מפקדתו של יאסר ערפאת. השנייה, באחריות פיקוד דרום בראשות אלוף שייקה גביש, התקיימה מדרום לים המלח, בתחנות משטרה ובמפקדות פתח בעיירות א-צאפי ופיפי (פ' רפויה). ראש מטה פיקוד דרום, אל"ם אשר לוי, החליף את אלוף פיקוד דרום ישעיהו (שייקה) גביש, ששהה בטיול בחו"ל, ומונה אחראי על הפעולה.
המבצע בעיירה כראמה נקרא בשם הצבאי "מבצע תופת". למרות האבדות הכבדות שנגרמו לארגון הפתח, כ-150 מחבלים נהרגו, מבצע תופת בכראמה הסתיים בחוסר הצלחה של צה"ל. 33 חיילי צה"ל נהרגו, שתיים מהגופות הושארו בשטח ירדן, כמאה נפצעו, מטוס קרב הופל וציוד רב הושאר בשטח ירדן.
לעומת חוסר ההצלחה בכראמה, הסתיים "מבצע אסותא" בהצלחה מרובה והשיג את מטרותיו.
מטרות המבצע היו לפגוע בתחנות משטרה ובמפקדות מחבלים בכפרים א-צאפי ופיפי, להרוס בתי מחבלים בכפר ואדי אל חנזירה ולאסוף נשק שלל רב ככל הניתן. הכוחות שפעלו בשטח:מפקדת חטיבת שריון 401, גדוד שריון 46, גדוד צנחנים 202, כוח "שפיפון" של סיירת שקד ופלוגת הנדסה.
כחלק מההכנות למבצע, יצא סיור מקדים בפיקוד מתן וילנאי (אלוף במיל') ובלוויית קמב"ץ גדוד 46, עמוס לוריא, במטרה למצוא נתיב חדירה לטנקים מאחר שהקרקע באזור החצייה בנאות הכיכר מאופיינת בבתרונות המקשים מאוד על תנועת הטנקים וכן בסבך הסוף. בנוסף, אורי בראון, מח"ט 401, הכיר את השטחים עוד לפני מלחמת השחרור והעריך כי השטח צפוי להיות בוצי מאוד (בוץ כבד היה הסיבה העיקרית להסתבכות הכוחות בכראמה).
הסיור חצה את הגבול בנאות הכיכר, הקרובה ליעדים, ובאמת הבין כי הדרך בוצית מאוד ולא ניתן להעביר בה טנקים. הוחלט על שינוי ציר התנועה: הכוח יעשה איגוף דרומי, יחצה את הגבול באזור עין חוסוב (חצבה דהיום) ויעלה צפונה כמה עשרות קילומטרים ליעדים.
תא"ל במיל אריה קרן שימש מפקד גדוד 46, ההכנות למבצע התקיימו בעת שהגדוד ישב בגזרת רפיח כאחד מגדודי חטיבה 401 שהחזיקה את כל סיני. מפקד מבצע אסותא היה מח"ט 401, אורי בראון.
הכוח בפיקודו של אריה קרן תפס את משטרת א-צאפי, ואילו פלוגת ההנדסה תפסה את משטרת פיפי. הכוחות כבשו את הכפר כמעט ללא התנגדות, ריכזו את התושבים במגרש הכדורגל ומיינו אותם בניסיון לתפוס את המחבלים. פלוגה אחת, בפיקודו של יוסי בן חנן, נסעה צפונה עוד כמה קילומטרים וביצעה חסימה של הכביש מפני כוחות תגבור של הצבא הירדני. בדרכם, השמידו כמה תול"רים (תותח ללא רתע המורכב על ג'יפ) של הצבא הירדני.
נאספו כלי נשק רבים כשלל, נעצרו אנשים שנחשדו כמחבלים, ולפנות ערב עזבו הכוחות את השטח. היציאה התבצעה דרך עין הכיכר, במסלול המתוכנן מראש. סך הכול שהו הכוחות בשטח הירדני במשך היום כולו והתנהלו בו באין מפריע עד לשלב היציאה.
מטוסי חיל האוויר שהשתתפו בקרב והשמידו רכבים של צבא ירדן היו מטוסי סופר מיסטר צרפתיים מיושנים ולא מטוסי הסקייהוק האמריקאיים החדישים שהגיעו לחיל האוויר זמן קצר לפני הפעולה. מטוסי הסקייהוק השתתפו במסדר כנפיים למסיימי קורס טייס שנערך במקביל לפעולה בבסיס חצרים. הסיבה הייתה מדיניות ארצות הברית, יצרנית הסקייהוק, שאסרה על מטוסים מתוצרתה להילחם בצבא ירדן.
מסוקי חיל האוויר שהשתתפו בקרב הטיסו את כוח "שפיפון", כוח משימה מיוחד וסודי של סיירת שקד. הלוחמים חגו באוויר מעל זירת הקרב, וברגע שזיהו מחבלים, נחתו סמוך אליהם וניהלו איתם קרב עד לחיסולם.
בפעילות השתתף כוח מודיעין מיחידה 8200, שנקראה אז יחידה 515. חיילי המודיעין, ארבעה אלחוטנים, השתתפו בקרב רכובים על גבי זחל"ם (זחל למחצה – רכב המשלב זחלים אחוריים וגלגלים קדמיים) שבתוכו מכשירי האזנה ודיבור.
במהלך הפעולה, קלטו האלחוטנים התארגנות של מארב תול"ר ירדני, כולל מיקומו המדויק. הצוות ניסה ליצור קשר דחוף עם קצין המודיעין של הפעולה. לרוע המזל, בדיוק באותו זמן, נתקע הזחל"ם, והאלחוטנים לא הצליחו ליצור קשר ולהודיע על המארב. בתושייה יפה, קפצו החוצה שניים מהאלחוטנים, עצרו את אחד הטנקים באמצע ההסתערות והשתמשו במערכת הקשר שלו לדווח לקמ"ן על המארב. ההודעה הגיעה בזמן, וכוחות השריון נחלצו מהמארב שהוכן להם.
סיכום
ידוע כי קרבות לא מוצלחים מולידים צל"שים, עיטורים רבים והרבה הילה זוהרת מעליהם. הסיבה לכך היא שהמפקדים והחיילים חייבים לגלות אומץ רב ותושייה גדולה דווקא במקרים קשים כדי להיחלץ מהם. במבצע תופת, הפעולה בכראמה, נהרגו כאמור 33 חיילי צה"ל (מתוכם שניים הושארו בשטח ירדן). על הפעולה ניתנו 16 עיטורים: שני עיטורי העוז ו-14 עיטורי המופת. במרשתת קיים חומר רב על המבצע, הכולל תמונות, מאמרים, סרטים ועוד.
מצד השני, קרבות מוצלחים, המתנהלים כמתוכנן ומשיגים את מטרותיהם, לא זוכים לצל"שים ולא לפרסום ולהילה. כזה היה מבצע אסותא. ההכנות לפעולה התבצעו בנוהל קרב סדור ומאורגן. הכנה נכונה וסיור יעיל על הצירים הביאו לשינוי ציר התנועה ומנעו בעיות רבות. בנוסף, ההגעה מדרום הפתיעה לגמרי את האויב, שחיכה להגעה ממערב, מכיוון נאות הכיכר.
ההתנהלות הנכונה והסדורה לצד מיעוט האויב, הן הפדאיון הן הצבא הירדני, גרמו לכך שהפעולה התנהלה בדיוק כמתוכנן. במבצע אסותא לא נהרג אף חייל צה"ל, לא ננטשו טנקים ורכבים בשטח אויב ולא חולק ולו צל"ש אחד. וכדברי אריה קרן: "הלך לנו חלק".
מקורות
- אלפונסו בר-אור - דף חלל
- למעשה, השיג מבצע כראמה מטרה הפוכה מהמתוכנן. כוחם של אש"ף והפתח התחזק ויוקרתם בעולם הערבי עלתה. בני מיכלסון, שחקר את הפעולה, אמר: "המערכה בכראמה חוללה מפנה בכל הקשור לחשיבותו של ארגון פתח ומשקלו בעולם הערבי. מערכת כראמה (נחשבה) בעולם הערבי לניצחון מזהיר. תוך ארבעים ושמונה שעות התנדבו לארגון הפתח כחמשת אלפים איש." (מתוך: אהרן יפה, "מבצע 'תופת': עימות כפול עם הלגיון הירדני ועם ארגוני המחבלים", עלי זית וחרב, ו, תשס"ו).
- מלחמות ומבצעים באתר חיל האוויר
- עמותת סיירת שקד
- עמותת בוגרי 8200
- סרטון - מורשת גדוד 46