תל ערד הצעה למסלול טיול | גיליון 10

רבים עוברים ליד אתר זה כשהם יורדים לים המלח מבלי לעצור, ולו לרגע, כדי לחקור את אחד התילים המיוחדים ביותר בארץ. שכן כאן, במקום זה, התגלו שרידים מרשימים של עיר כנענית מבוצרת, של מפעל מים קדום ורחב ידיים, של מצודות מימי מלכי יהודה ואף של שרידי מקדש יהודאי שפעל בד בבד עם בית המקדש בירושלים במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה. כל אלו מעידים על חשיבותה של ערד הקדומה.

ועדיין לא דיברנו על הנוף הניבט מראש התל ועל האווירה ההיסטורית השורה בכול. מציעים לכם כאן גם לינת קמפינג מקורית במתחם "הח'אן הכנעני" – חניון לילה מאובזר ונעים שכולל נקודות חשמל ותאורת שטח, מי שתייה, שירותים ומקלחות חמות. כל זאת בנוסף, כמובן, למיקום הנפלא, שמאפשר יציאה לטיולי כוכב במדבר יהודה ובסביבה. בחורף ולקראת תחילת האביב, המדבר שסביב לגן הלאומי נצבע ירוק, ובהמשך מנוקד בפריחה מדברית יפהפייה – זמן מושלם לביקור באתר ובאזור כולו. 

תל המצודות

לתל המצודות אפשר להגיע ברכב בדרך סלולה או ברגל מהעיר הכנענית. הכניסה לתל המצודות היא בחזית המזרחית של החומות. נקודות העניין הבולטות במצודה הן המקדש, מפעל המים ונקודה לתצפית פנורמית מרהיבה על בקעת ערד.

המקדש נמצא בפינה הצפונית-מערבית של המצודה. כנראה היה זה מקדש לאלוהי ישראל שפעל מהמאה התשיעית עד סוף המאה השמינית לפסה"נ. זהו מקדש יחידאי שהתגלה מתקופת המלוכה, ועל פי המקרא הוא נבנה לפי תוכנית המקדש של המלך שלמה. המקדש בנוי שלושה חלקים: אולם (חדר רוחב), היכל ובו גומחה קטנה הפונה מערבה ודביר, החדר פנימי, הלוא הוא קודש הקודשים. בחצר המקדש ניצב מזבח הבנוי עפר מעורב באבנים קטנות והמצופה במעטפת אבני גוויל (אבנים לא מסותתות). מזבח זה מתאים לציווי המקראי האוסר בניית מזבח שאבניו סותתו בכלי מתכת: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה" (שמות כ, כה). נראה כי הזובחים הקריבו את הקורבנות על אבן שטוחה שהונחה על המזבח. ליד המזבח נמצאו עצמות הקורבנות, רובן עצמות צאן. בדביר נמצאו שני מזבחות קטורת עשויים אבני גיר מסותתות שנבדלו זה מזה בגובהם ושתי מצבות אבן, אחת משוקעת בקיר. היות שנמצאו כאן חרסים הנושאים את השמות מְרֵמוֹת ופַשְחוּר, שמותיהן של משפחות כהונה מוכרות, החוקרים סבורים שבמקדש התקיים פולחן לאלוהי ישראל.

במאה השמינית לפסה"נ, בוטל השימוש במקדש, והמתחם כולו כוסה עפר. המצודה מילאה את ייעודה עד חורבן הבית הראשון. את השבתת המקדש תולים ברפורמות הפולחניות שנעשו בימי יאשיהו (סוף המאה השביעית לפנה"ס) וחזקיהו (סוף המאה השמינית לפנה"ס).

סמוך למקדש, בתחום המצודה, נחצב מאגר מים תת קרקעי גדול ומרשים. תעלה חצובה בסלע עוברת דרך החומה המערבית ומגיעה אל המאגר מחוץ לחומה. רשות העתיקות ביצעה חפירה ארכיאולוגית במפעל המים הקדום שהתגלה באתר. במקום הוצב גרם מדרגות, ואפשר לרדת בו בבטחה.

במצודה התגלו כמאה אוסטרקונים (שברי חרס נושאי כתובות) מכמה תקופות. כ-85 מן הכתובות הן בארמית והשאר ביוונית ובעברית. 17 מהכתובות העבריות נכתבו כנראה בימי המלך יהויקים (598-608 לפסה"נ). נראה שבשנת 599 לפנה"ס תקפו גדודים בלתי סדירים את יהודה, בעידודו של נבוכדנצר מלך בבל. האדומים ניצלו את המצב הביטחוני הקשה ביהודה ועלו מהנגב צפונה. חרסים מתקופה זו מדברים על חלוקת מזון ועל בקשות לתגבורת ומעידים על מצוקת יושבי המצודה טרם חורבנה.

ערד הכנענית

מהערים הקדומות ביותר שנמצאו בארץ ישראל, בת מעל ל-5,000 שנה. הסיור מתחיל במאגר המים המרכזי. המאגר נמצא בחלקה הנמוך ביותר של העיר והוא ניקז את כל נגר מי הגשמים. במרכזו נחצבה באר עצומה. מאגר המים היה בשימוש בכל תקופות היישוב באתר, אך הדעות חלוקות באשר לתיארוך חציבת הבאר. מימיה שימשו את המצודה שבראש הגבעה, ונראה כי הובלו לשם על בהמות. מהמאגר הולכים דרומה לאורך חומת העיר. ערד הכנענית הוקפה חומה חזקה באורך 1.2 קילומטרים ובעובי 2.4 מטרים, ויש בה שערים, פשפשים ומגדלים מעוגלים הבולטים ממנה. בדרך כלל, החומה עוקבת אחר קו פרשת המים של הגבעה.

התחנה הבאה בסיור היא אזור בתי המגורים. הבתים בערד בנויים במתכונת אחת קבועה, המכונה בשפת הארכיאולוגים מתכונת "הבית הערדי". זהו מבנה אבן רוחבי שרצפתו נמוכה ממפלס הרחוב, וכשנכנסו ירדו מדרגה אחת או יותר לאולם. לאורך הקירות נבנו ספסלי אבן. במרכז האולם יש בסיס אבן ועליו הוצב כנראה עמוד עץ שתמך בגג שטוח. בצד האולם היו חדר או שניים ששימשו מחסן ומטבח. צמוד לבתים הייתה חצר לבעלי חיים ולמלאכות הבית.

מכאן, מגבול החומה, יוצא שביל ושב לתחומי העיר בשער המערבי. מאחורי השער נראים שרידי ארמון. זה היה מבנה סגור ובו אולם מרכזי וכמה חדרים. מיקומו בין שער העיר המערבי למאגר המים מרמז על תפקידו השלטוני. השביל ממשיך ויורד לחלק הצפוני-מזרחי של העיר, אל מתחם מקודש מוקף קירות ובו כמה מקדשים. שניים בולטים במיוחד: מקדש גדול בחלק המערבי של המתחם, ואליו צמוד מקדש קטן ממנו. בתוך המקדשים נמצאו מצבות, ובקרבתם נמצאו מזבחות ואגנים הקשורים לפולחן שנעשה במקדש. 

לקבוצות של בתי ספר מוצעות אפשרויות לינה:

• אולם כנעני – לינת מאהל במבנה מקורה ומחומם (בחורף) על מחצלות ומזרונים – עד מאתיים איש.
• הבוסתנים – לינת שטח באוהלים.

לרשות הלנים מטבח מאובזר, מתחמי מדורה מוסדרים, שירותים ומקלחות. במקום שישה חדרים מאובזרים ללינת צוות. אפשר להזמין הדרכות, פעילויות ערב ומזון.

תל ערד הוא לב מתחם הטיילות של הנגב הצפוני מזרחי, של דרום מדבר יהודה ושל בקעת ים המלח.

אנו ממליצים לשלב טיולי כוכב בסביבה:

1. נחלי סובב ערד – קינה, כידוד, יעלים, אבוב ועוד.
2. אתרי הרשות הטבע והגנים הלאומיים– מצדה, תל באר שבע, ממשית, עין גדי.
3. חבל יתיר – תל קריות, יער יתיר, סוסיא, ח'רבת ענים, שביל המתקנים החקלאיים ונקודות תצפית.
4. נחלי מדבר יהודה – צאלים, ברכת צפירה, משמר, בוקק ועוד.