חזרה למאגר הכתבות
מיזם תיתורה – סיפור אהבה ארכיאולוגי קהילתי
דניאל ויינברגר הוא רכז חינוך בכיר מטה חינוך וקהילה רשות העתיקות.
גבעת תיתורה היא אתר טבע ומורשת בתחום העיר מודיעין המתפרס על פני 600 דונמים והמתנשא לגובה של 315 מ' מעל גובה פני הים. בסביבת מודיעין גבעות רבות ועליהן עדויות לפעילות ולהתיישבות אנושית, אך גבעת תיתורה חריגה הן בשל גודלה הן בשל רצף התיישבות מרשים בה, המתחיל בשלהי התקופה הפרהיסטורית ונמשך עד לעת החדשה.
הגבעה, המוקפת עמקים פוריים, צופה אל הדרך הרומית העתיקה מעלה בית חורון, דרך שעלתה ממישור החוף לירושלים. את השם תיתורה, שמשמעותו שולי מגבעת, קיבלה הגבעה בשנות החמישים של המאה ה-20 מוועדת השמות הממשלתית. השם העברי מתחקה אחר שמו של הכפר הערבי קלעת טנטורה, שהתקיים על הגבעה בתקופה העות'מנית המאוחרת ועד מלחמת העצמאות. הכפר מופיע במפות היסטוריות מהמאה ה-19 ונקרא בפי חוקרים בני התקופה גם בשם קלעת אל-בורג'.
לאורך השנים, נערכו על הגבעה סקרים וחפירות ארכיאולוגיות, בעיקר בשל פיתוח העיר מודיעין וסביבתה. בתכנון המקורי של העיר, הייתה אמורה לקום שכונת מגורים בשולי התל. האתר ניצל מדחפורי הקבלנים הודות למאבק עיקש של התושבים המקומיים, ומשנת 2012 עיריית מודיעין משמרת אותו כאתר טבע עירוני.
ארכיאולוגיה קהילתית
עם סיומו של הקונגרס הציוני הראשון, שנערך בבזל בשנת 1897, החלה התנועה הציונית להתגבש, והרעיון הציוני החל רוקם עור וגידים. במהלך המאה ה-20, עלו לארץ ישראל מאות אלפי עולים מקצוות תבל והחלו ליישב את הארץ. אחד האתגרים שעמדו בפני פרנסי האומה היה ללכד את חברת העולים המגוונת לחברה בעלת מכנה משותף רחב. אחד הכלים ששימשו ליצירת עבר משותף ולעיצוב זהות משותפת היה הארכיאולוגיה. הארכיאולוגיה עזרה לבנות זהות לאומית חדשה בקפיצה על שנים של גלות ובניתוק מהן. הארכיאולוגיה נטעה את שורשי דור המייסדים עמוקות באדמת הארץ בחיבורו לסיפורי המקרא, לאתרי מפתח ולגיבורים שפעלו במרחב. דמותו של הצבר החדש השילה מעליה את דמות היהודי הגלותי, הנודד וחסר השורשים, והמציאה עצמה מחדש בדמותם של גיבורי עבר דוגמת יהודה המכבי, בר כוכבא ועוד. לצורך קיום חפירות אלו, גויסו מאות מתנדבים ולעיתים אלפים. הם הגיעו מכל קצוות הארץ לתרום את חלקם לחשיפת עברה של הארץ ולחיבור לשורשים. בין המתנדבים נמצאו תלמידי בתי ספר תיכונים, חילי צה"ל, סטודנטים ובעלי עניין.
ראוי לציין את החפירות בתל חצור, שהתנהלו בין השנים 1958-1955 בניהולה של האוניברסיטה העברית. בראש המשלחת עמד יגאל ידין ולצידו צוות מהשורה הראשונה של המכון הארכיאולוגי. גן ראוי לציין את חפירות מצדה, שנערכו החל משנת 1963. גם את החפירה שם ניהל יגאל ידין. אתרים אלו נבחרו בקפידה ולחפירות גויסה כמות גדולה של מתנדבים. הממצאים זכו לתהודה ארצית ואף עולמית, וצוות המתנדבים ראה עצמו בר מזל על השתתפותו בחפירות אלו. זוהרה של הארכיאולוגיה הלך והתעמעם ככל שנקפו השנים שכן לא היה עוד צורך בבניין חברה מלוכדת ולכול היה ברור הקשר של העם אל ארצנו.
משנות השמונים לערך, נהייתה הארכיאולוגיה למדע השמור לארכיאולוגים ולאקדמאים. כיום נערכות בישראל בשנה קלנדרית כ-250 חפירות ארכיאולוגיות שונות, מרביתן מתבצעות על ידי רשות העתיקות ומסווגות כחפירות בדיקה או הצלה, שמטרתן להציל אתרי עתיקות שנמצאים בסכנת פיתוח. כן נערכות חפירות אוניברסיטאיות, שהן חפירות ארוכות טווח באתרי מפתח שונים. לצד חפירות אלו, אנו עדים לסוג נוסף של חפירות ארכיאולוגיות. חפירת אלו מכונות ארכיאולוגיה קהילתית, והקהילה שותפה להחלטות הקשורות בחפירה. בעוד בעבר שימשו המתנדבים לחפירות והקהילה כוח עבודה לקידום מטרתם של הארכיאולוגים, הרי בחפירות הקהילתיות, המתקיימות בעשורים האחרונים, הקהילה שותפה בכל שלבי החפירה – בשלב התכנון, בביצוע בשטח ואף בפיתוח האתר ובשימורו. מטרתן של חפירות אלו היא לחבר לאתר העתיקות את הקהל הקרוב אליו, ליצור זהות מקומית, ליצור תחושות גאווה ושייכות באמצעות ביצוע עבודות חפירה ופיתוח ומיצוב האתר כחלק אינטגרלי מהמרחב הקהילתי.
תושבי מודיעין – סיפור אהבה ארכיאולוגי
בשנות התשעים של המאה הקודמת, החל תכנונה של עיר חדשה על אם הדרך בין תל אביב לירושלים. העיר נבנתה בגבעות יהודה והיא צופה אל שפלת לוד ואל הרי ירושלים. מיקומה של העיר ושמה נבחרו בקפידה, בחיבור למורשת חג החנוכה ולגבורתם של החשמונאים, שמוצאם מאזור מודיעים. אכלוסה של העיר החל בשנת 1996, וכיום מתגוררים בה כ-100,000 תושבים. תחום שיפוטה של העיר משתרע על כ-50,000 דונם. בתחומי העיר נחפרו עשרות אתרים ארכיאולוגים מתקופות שונות. באזור נמצאו שרידי התיישבות החל מתקופות פרהיסטוריות ועד התקופות המאוחרות. התגלו אתרים מתקופה הכלקוליתית דרך תקופות האבן, הנחושת, הברונזה, הברזל, התקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית ביזנטית, הערבית הקדומה ועד התקופה העות'מאנית.
עם אכלוסה של העיר, החלו תושבי העיר לשוטט בגבעות ועד מהר הבינו את הפוטנציאל הארכיאולוגי הרב הטמון במקום מגוריהם. לצד חפירות בדיקה והצלה שהתנהלו בעיר, החלו להישמע קולות הקוראים לשמר את העבר למען העתיד. תושבים התאגדו והצליחו לשמר כמה ריאות ירוקות. האתר הגדול בעיר שנשאר כשטח פתוח הוא גבעת תיתורה, הממוקמת לא רחוק מכביש 443, בכניסה לעיר, והשולטת על המרחב. עם התפתחותה של העיר, החלה רשות העתיקות לפעול במערכת החינוך העירונית, לצד גופיים נוספים, בהבנה שיש לקרב את ילדי העיר לעתיקותיה ולהכיר להם את הממצאים ואת האתרים השונים.
לאורך שנות האלפיים, נערכו מפגשים שונים בבתי ספר בעיר בין אנשי רשות העתיקות לתלמידים, ומיעוט מתושבי העיר התנדבו לחפירות שונות שהתנהלו בעיר. הפעילות הקהילתית הראשונה במודיעין נערכה בין השנים 2005-2003 בראשות פרופ' יובל גדות. פרופ' גדות סקר את חרבת שר ואף חפר במקום בעזרתם של תלמידי בתי ספר ושל מתנדבים מהעיר. פעילות מבורכת זו הסתיימה, אך ניצני המעורבות הקהילתית נותרו כגחלים לוחשות בעיר. עם התפתחותה של העיר ומשום רצונה לפתח את גבעת תיתורה, הציג המרכז החינוכי קהילתי של רשות העתיקות בפני פרנסי העיר ובפני הקהילה תוכנית לפעילות רחבת היקף בגבעה, שתכלול חפירה נרחבת בהשתתפות אלפי תלמידים ומתנדבים מהקהילה וביצוע עבודות שימור, פיתוח והנגשה באתר. שילוב הידיים של שלושת הגופים העוסקים בדבר למען פיתוח הגבעה ולמען שימורה בעזרתה של הקהילה המקומית פתח חלון הזדמנויות.
הפרויקט החינוכי "ארכיאולוג צעיר בגבעת תיתורה"
משנת 2017, רשות העתיקות מפעילה תוכנית חינוכית עירונית המשלבת פעילות קהילתית בגבעת תיתורה. הפרויקט, אשר ממומן על ידי רשות העתיקות ועיריית מודיעין, כולל מפגשי העשרה המתקיימים בבתי הספר ויציאה ליום שיא שבו המשתתפים מתנסים בחפירה ארכיאולוגית מדעית המתקיימת כל שנה בתיתורה. קהל היעד של הפרויקט הוא תלמידי חטיבות ביניים ותלמידי כיתות ד' לצד מתנדבים מהקהילה, תושבי העיר והאזור.
חפירה חינוכית קהילתית
דרך החפירה החינוכית קהילתית, הדור הצעיר זוכה להיכרות קרובה עם עבודת השדה הארכיאולוגית ועם יסודות מדע הארכיאולוגיה. הפעילות מתקיימת באוויר הפתוח, בהשראת הנוף הנהדר שנשקף ממרומי הגבעה. ההשתתפות בחפירה ארכיאולוגית מאפשרת לצעירים הצצה להיסטוריה המפוארת של מקום מגוריהם. הפרויקט החינוכי מקדם ערכים, כגון: חיזוק זהות ותחושת שייכות, תחושת מסוגלות ועבודת צוות, כבוד לערכי המורשת, כבוד לטבע ולסביבה, למידה חווייתית דרך הידיים. התלמידים הפעלתנים מפגינים יכולות מרשימות בביצוע משימות מורכבות בשטח, ובזכות ידע המקדים שהם רוכשים בכיתות, יש לפעולה שלהם משמעות ערכית בעיניהם. לעבודת הכפיים המאומצת מצטרפת חדוות הגילוי כאשר התלמידים חושפים במו ידיהם ממצאים קדומים. מציאת ממצא ממשמעותי היא חוויה עוצמתית שנחרתת בזיכרון למשך שנים רבות.
לצד הפרויקט החינוכי קהילתי שמפעילה רשות העתיקות על הגבעה, ביצעה עיריית מודיעין בשנים האחרונות, בשיתוף ובתיאום עם קק"ל, עם החברה להגנת הטבע, עם רשות הטבע והגנים ועם רשות העתיקות, עבודות להנגשת גבעת תיתורה: נסללו שבילי הליכה מוסדרים, הוצבו שלטי מידע ומסבירנים קוליים, הותקנו פינות ישיבה ונחנך גן ארכיאולוגי שהקימה רשות העתיקות. בשנת 2021, ביצעה רשות העתיקות, בשיתוף עיריית מודיעין, עבודות לשימור ולהנגשה של המגדל הצלבני. הפעילות על הגבעה מתקיימת לאורך השנה, ונראה כי הנגשת האתר לצד המחקר הארכיאולוגי הפורה המתקיים עליו הודות לפרויקט החינוכי מניבים יחד נקודת עניין חיה ובועטת בנוף העירוני.
המלצה לסיור משולב
הגישה אל האתר קלה להפליא. למנווטים בוויז, יש לרשום "גבעת התיתורה מודיעין". בראש הגבעה יש חניה מוסדרת לרכבים. הגישה אל עומק האתר תתבצע רגלית בלבד היות ששביל הגישה סגור בשער נעול. השבילים מונגשים לכיסאות גלגלים ולעגלות. לאורך השביל פינות ישיבה ושלטי הסבר, ובמוקדים מרכזיים עמדות הסברה קולית. הביקור באתר מומלץ בכל עונות השנה, אך בחורף במיוחד – אז המבקרים יוכלו ליהנות מפריחה מרהיבה של שקדיות המקשטות את הנוף.
מומלץ לשלב סיור במוזיאון מורשת החשמונאים – מאז ועד היום, מוזיאון ארכיאולוגי מקומי אשר נחנך בסוף שנת 2021. במוזיאון עשרות מוצגים ארכיאולוגים ממודיעין ומסביבתה ובהם גם ממצאים שחשפו תלמידי העיר במהלך הפעילות בחפירה החינוכית קהילתית בגבעת תיתורה.
מעוניינים לשמוע עוד על פרויקטים קהילתיים ועל פעילות העשרה חינוכית בחפירות של רשות העתיקות?
צרו קשר: יאיר עמיצור, מנהל המרכז החינוכי מרחב מרכז, רשות העתיקות – 052-6672613.