חזרה למאגר הכתבות
מסלול ההתבוננות של הבלש הצעיר
מתי חי הוא יזם בתחום החינוכי והחברתי, איש חינוך ומדריך לידיעת הארץ במערכת החינוך ובצה"ל.
בנאום ההכתרה שלו, סיפר איזידור רבי: "אימא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך בכלל.
כל האימהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן כשחזר מבית ספר: 'נו, למדת משהו חדש היום בבית ספר?' אבל לא אימא שלי. היא תמיד שאלה אותי: 'איזי, שאלת שאלה טובה היום?' ההבדל הזה, הוא כנראה מה שהפך אותי למדען."
(איזידור אייזיק רבי, זוכה פרס נובל לפיזיקה ב-1944, היה חבר כבוד במכון ויצמן למדע)
מהי התבוננות? התבוננות היא עיקרון מנחה שילווה אותנו במהלך מסלול "הבלש הצעיר", שבו נצעד בכל יציאה מהכיתה ללמידה חוץ כיתתית: לסיור, לטיול יומי או למסע שנתי (ובכל טיול אחר). המילה להתבונן מולחמת משתי מילים: להביט ולהבין. המילה להתבונן מחביאה בתוכה את ההמלצה להשתמש בתבונה כשמביטים (בדומה למתודה שאפשרה לדמות הספרותית שרלוק הולמס לפענח תעלומות שונות).
בשונה מפעולות דומות, כגון הסתכלות או ראייה, שבהן אנחנו פסיביים, התבוננות היא פעולה אקטיבית, ורצוי להפעיל אותה כאשר יוצאים לכל מקום בחיק הטבע ובמיוחד לטיולים יומיים או שנתיים. במהלך הטיול, עלינו לפקוח עיניים ולהביט בסובב אותנו – הנוף, הקרקע, הצמחייה, בעלי החיים (קטנים וגדולים) ועוד. התבוננות מולידה שאלות: מה התופעה? כיצד נוצרה? מדוע דווקא כאן? ועוד ועוד. הסקרנות מעוררת שאלות והשאלות מעוררות את הסקרנות (שלפעמים נמצאת קצת בתרדמת), וכך נוצר מעגל התעניינות ההולך וגדל ומתרחב.
בשלב שני, עלינו לנסות לתת לשאלות תשובות. התבוננות תסייע בהבנה של הקשרים הגלויים והנסתרים שבין מרכיבי הנוף השונים: מסלע, קרקע, מים, אוויר, תבליט (טופוגרפיה), צומח, חי, שרידי נוכחות של אדם בעבר וגילויי השפעתו בהווה. ההתבוננות תספק לנו חלק מההסבר לממצאים הקבועים והמזדמנים ולתופעות שנבחין בהן בהליכה בטיול. ההתבוננות תסייע לנו להבין את המרקם העדין והמשלב המרכיב את הנוף כולו. כאן ובכל מקום אחר.
בעקבות הבנה זו, נוכל להפנים את חשיבות השמירה על כל מרכיב ממרכיביו של הנוף משום היותו גורם משפיע או מושפע במערכת יחסי הגומלין העדינים והמורכבים שבו.
בשורה תחתונה: למידה ותרגול של התבוננות ייצרו בתלמידים עניין, דבר שיובל להכרת השטח בצורה רב ממדית ומעמיקה (הדבר נכון להכרת אזורי הארץ על נופיהם בכלל ולהכרת מערכות אקולוגיות ומרכיבי טבע-נוף-אדם בכל אזור). למידת ותרגול של התבוננות יגרמו לתלמידים לפקוח עיניים ולשים לב לפרטים ולתופעות. יש להניח ולקוות שהדבר יעורר בו סקרנות ומוטיבציה להבין את מה שהבחין בו, ובעקבות כך רצון ללמוד על טיבו. הנחת המוצא היא שתלמיד סקרן הוא תלמיד טוב יותר ושהתבוננות מביאה לסקרנות שתוצאתה היא למידה.
מטרת ההפעלה: לגרום לתלמידים לפקוח עיניים ולהתבונן בכל הנמצא בשטח או במסלול הטיול ולעורר בהם סקרנות להמשך למידה. זאת באמצעות משחקי בלשות, שבהם התלמידים מתבקשים להתייחס לשאלות המופנות אליהם ולהוסיף שאלות משל עצמם.
יש להדגיש כי השלב הראשון מתמקד בפקיחת עיניים ובהתבוננות ופחות ברכישה וצבירה של ידע (אלו יבוא בהמשך, בשלב הבא).
יישום: לצורך תרגול ולצורך הפנמת הרעיון, אפשר לאתגר את התלמידים ולבקש מהם להפנות את תשומת לב המורה וכל שאר הכיתה כשיבחינו בקשרי גומלין של משפיע ומושפע בין שני מרכיבי נוף. יש לקוות כי הדבר יביא לדינמיקה של מעין תחרות סמויה בין התלמידים על זיהוי יחסי גומלין בין מרכיבי נוף ולהשתלבות של עוד ועוד תלמידים בהתנסות. יש לקוות שכל תלמידי הכיתה ירוויחו מפעילות זו ושיתאפשר להם לתרגל ולהפנים את רעיון ההתבוננות.
אז כל שנותר הוא לצאת אל השבילים ולהתבונן!