מאגר כתבות על"ה

בספרי התנ"ך, נזכרים שמות רבים של קוצים למיניהם, ורק בודדים מהם מזוהים כיום בוודאות. הינה כמה דוגמות:
"וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (בראשית ג, יח) 
"וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים" (שופטים ח, ז)
"תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס" )ישעיהו נה, יג)  
"בֵּין שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ" (איוב ל, ז).

לפעמים נדמה לנו שנופי הארץ הם כמו סיפורה של סינדרלה. יופי הנמשך כמה שבועות, כשהגבעות, הרכסים והמישורים נצבעים בירוק והפרחים פורחים, לבלוב מרנין את הלב והאביב המתפרץ נותן את אותותיו בנפש וביציאה למרחבים הפתוחים. 
ואז מגיע הקיץ – יובשני, מצהיב, קמל, חם ולא מזמין.

עם סיומה של מלחמת ששת הימים, הגדילה מדינת ישראל את שטחה פי שלושה. במזרחה של המדינה נוספו שטחי יהודה ושומרון, שהיו עד המלחמה בשטח מדינת ירדן. תשתיות הטרור של אש"ף (בעיקר), שפעלו עד המלחמה משטחי יו"ש, עברו מזרחית לנהר הירדן והמשיכו לפעול מתחומי מדינת ירדן.

נפלאות ויפות הן דרכי הטבע, אך הטבע יכול להיות גם אכזרי לעיתים. בימים אלה, שבהם נכתב הגיליון, אנו עדים להתרחשויות הקשות אשר פקדו את העמים הטורקי והסורי עקב רעידת האדמה הקשה שמוקדה בדרום טורקיה. גם הפעם, נכונה מדינת ישראל להעניק סיוע מיידי לנפגעים.

רבים מתושבי ירושלים ומהמבקרים בה נחשפו במשך השנים לסיפורו של הרכבל הירושלמי הראשון (ובינתיים גם האחרון). מהרכבל היה אפשר לצפות אל הכביש העובר בסמוך לגיא בן הינום ואל ברכת הסולטן. במקום שבו היה, נמצא כיום במוזאון הנקרא על שמו "מוזיאון הרכבל". המוזיאון ממוקם בצמידות למלון הר ציון, הסמוך לסינמטק הירושלמי, למרכז מורשת בגין ולשכונת משכנות שאננים. 

זוגות עיניים רבות של מתגייסות חדשות, מבוהלות, מתרגשות, מחפשות פנים מוכרות. 
לשכת הגיוס תל השומר. 
האבנים כאן יודעות לספר סיפורי גיוס רבים. גיוס של מי שהגיע לכאן בגפו ושל מי שהגיע בלוויית כל בני משפחתו. כך או כך, המעמד מרגש. קל וחומר אם הגיוס הוא לקרבי, לתפקיד לחימה. החששות, ההתרגשות והפחד שמתגנב לו מעוררים תהייה: האם נסיים את השירות הצבאי בשלום ונמשיך להיות בריאים ושלמים גם אחריו? ימים יגידו. 

הימים של תקופת קבלת התורה, של חג הביכורים וחג השבועות, מרכזים את תשומת ליבו של החקלאי בעצים שלו ובפרי העמל שמבשיל במטעיו ובשדותיו. המבט המופנה אל פלאי הצמיחה ואל סודותיה לצד הסערה החברתית שעוברת עלינו בימים אלו בארץ מספקים שתי סיבות מצוינות לחזור לסיפור עתיק ורלוונטי של רבי נחמן: "מעשיית העץ והדרך". זהו סיפור המובא בתוך סיפור המסגרת המפורסם "שבעת הקבצנים"- סיפור המתאר אילן פלאי ואת הניסיון האנושי להעפיל אליו.

בסוף חודש ינואר 2023, יצאנו במשלחת של מועצת תנועות הנוער למרוקו. לנסיעה הצטרפו מזכ"ליות ומזכ"לים של תנועות נוער ושל ארגוני נוער שחברים במת"ן. מהרגע הראשון, היה ברור שלא מדובר בסתם עוד משלחת, אלא באירוע מיוחד.

במרכז הארצי לפיתוח מנהיגות, הביטוי "לקצור את שזרעת" בא לידי הגשמה בקביעות. משתתפות ומשתתפים בפעילות המרכז שבים ומספרים על השינוי שחוו במרכז ועל השינוי שהביקור יצר במסלול חייהם.

רבים מפנים היום את תשומת הלב לאתגר שינויי האקלים ולמחויבותנו כאנשי חינוך וכעוסקים בטיולים ובהכרת הארץ לחנך לקיימות ולעודד לפעילות (מעשה) למען הארץ והעולם. חלק מהשאלות העולות בהקשר לנושא זה ביחס להתנהגותנו כפרטים וכחברה הן שאלות ערכיות ומוסריות, ועל כן אנו מוצאים להן ביטוי במקורותינו הקדומים.

"משתגע כבר מלך להיות!" שר בהתרגשות סימבה בסרט המופת "מלך האריות" לאחר הבטחתו של מופאסה, הבטחה שהייתה למשפט המצוטט ביותר: "יום אחד בן, כל זה יהיה שלך." לימים גיליתי שמשפט זה כלל לא נאמר בסרט – אתם מוזמנים לבדוק.

לקראת חג הפסח, קיבלנו הודעה מהמחנכת של הבן שלי: "עם סיום החופשה, נבקש שכל ילד יביא לשיעור חפץ או תמונה מחוויה שחווה במהלך החג". היוזמה היא מבורכת כמובן: לעודד את התלמידים ודרכם את משפחותיהם לחוות חוויות יחד ולא רק לשהות מול מסך או סביב שולחן האוכל. אני תוהה כמה מהילדים יחזרו עם חוויה מהארץ וכמה ימהרו להשוויץ בגיחה שעשו לאירופה הקלסית, לארצות הברית או לקפריסין. 

במהלך התמחות חינוכית בנושא הנחיית קבוצות בטבע, זכיתי להכיר את אחת הטכניקות העוצמתיות שאפשר לעשות בטבע: תרגיל הבדד או הסולו. כל מי שיצא אי פעם למסע ישראלי זכה, מן הסתם, להכיר את תרגיל הבדד – תרגיל שבו אתה מוצא פינה מבודדת ויושב במשך עשרים דקות לבד, רק עם עצמך, בלי מסיחים (טלפון או ספר). כן, פשוט לבד. אתה ומחשבותיך. 

בנאום ההכתרה שלו, סיפר איזידור רבי: "אימא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך בכלל.
כל האימהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן כשחזר מבית ספר: 'נו, למדת משהו חדש היום בבית ספר?' אבל לא אימא שלי. היא תמיד שאלה אותי: 'איזי, שאלת שאלה טובה היום?' ההבדל הזה, הוא כנראה מה שהפך אותי למדען."

הופ, יצאנו לדרך. יזע ודמעות פרדה ועוד מסע יצא, ואנחנו נוסעים בכביש 1 מזרחה.
האוזניים נאטמות בירידות לים המלח, המחשבות נושאות אותך ונוסעות איתך. אנחנו כבר בכביש הבקעה ואוטוטו מתחילים לטפס אל הגלבוע לתחילת מסלול בשמורת אירוס הגלבוע, נהנים מפריחה מטורפת. המחשבות מעלות חיוך על פניי – הפעם לא שכחתי... הינה, הפסגה מתקרבת, ואני – בתיאום עם הצוות – נעלם מאחורי השיחים (כחלק מפעולה מתוכננת מראש...).