הפעם נצא לטייל בשביל הגיבורים, שביל הליכה חדש ויפה שמתאים במיוחד לימי החורף והאביב הודות לפריחת הגיאופיטים והפרחים החד שנתיים המעטרים את שוליו. נבקר במרכז ההנצחה של חטיבת גולני, נלמד על ההיסטוריה של יער לביא והאזור, נכיר את ערכת "מתאקלמים בשטח", שמהותה חיבור החניכים לשטח ועיסוק בשינוי האקלים בדרך חווייתית.
בשנים האחרונות, רבים מבקרים באתרים בשומרון. הפעם נפנה את הזרקור לעתיקות הנמצאות בשכונת מעלה שומרון שליד קרני שומרון (על ציר 55). בעת הקמת השכונה, נתגלה כפר עברי שנשתמר מתקופת ממלכת ישראל (מתוארך למאה השמינית לפנה"ס). הכפר כולל בתי ארבעה מרחבים (16 בתים לעת עתה) ומתקנים חקלאיים גדולים וראשוניים בארץ (יקב שמכיל כ-30,000 ק"ג). המתחם נמצא סמוך ליער המשקיף על נחל קנה.
קר מאוד היה בעמק באישון ליל של חודש דצמבר שנת 1975. השמש שקעה, ואפלה מילאה את העמק. אפלה של הלא נודע, אפלה של מצב רוח קודר שירד על עם ישראל אחרי מערכה טראומטית למדי שנה וחצי לפני כן. אט אט נדלקו אורות... עוד ועוד אורות מילאו את העמק! אורות של חג הגבורה, חג ניצחון האור את החושך.
יש גיבורים שתרומתם מוכרת פחות. אנשי מכון איילון לא לחמו מול האויב, אבל פעלו בחשאי, בסיכון עצמם, להצלחת הקרבות במלחמת העצמאות. במשך שלוש שנים, בשנים 1948-1945, הם הפעילו במחתרת בית חרושת סודי לייצור כדורים ממש מתחת לאפם של הבריטים.
יישובי הנגב, ששמותיהם עולים בימים אלו בהקשר לאירועים הקשים של ימי המלחמה, הם חלק נכבד מהיסטוריה של מעשי גבורה. סיפור הקמת היישובים ופיתוח הנגב הוא סיפור מרשים של חזון ושל נחישות. הקמת היישובים הייתה גורם שהכריע את תוואי המדינה שבדרך. יישוב אזור הנגב בתקופת טרום המדינה ובראשית דרכה כלל לא רק הקמת יישובים ויישובם באוכלוסייה, אלא גם התמודדות עם תנאי השטח – דבר שבא לידי ביטוי בחיבורו ההיסטורי של האזור לצינור מים.
השנה שנת 164 לפני הספירה. יוון היא מעצמה אזורית והיא שולטת בארץ. בנקודת זמן מסוימת ובעקבות הצטברות של כמה אירועים, פרץ מרד החשמונאים. את המרד הובילה משפחתו של מתתיהו הכוהן מבית חשמונאי, ולאחר זמן ממושך מאוד, הביאו המורדים לקץ השלטון היווני בארץ ישראל. עם נפילת השלטון היווני, קם בארץ ישראל שלטון עצמאי חזק, והוא נמשך כשמונים שנה. אך, לצערנו, מדינת היהודים שוב נפלה, וארץ ישראל נפלה בידי זרים מתחלפים עד להכרזה על הקמתה של מדינת ישראל.
רצועת עזה הציבה אתגר צבאי בפני היישוב היהודי בארץ ישראל עוד בימים שקודם הקמת המדינה. במוצאי יום הכיפורים שחל בשישה באוקטובר 1946, התקיים מבצע "11 הנקודות". במהלך המבצע, הוקמו 11 יישובים ברחבי הנגב בניסיון להשפיע על גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית.
בואו נחזור חמישים שנה אחורה בזמן, לצוהרי יום הכיפורים באוקטובר 1973. הרחובות, הסואנים בדרך כלל, ריקים ממכוניות וכמעט מאנשים. על מסכי המכ"ם במרחק כמה קילומטרים מהחוף, מתגלה מטרה גדולה הנעה לעבר העיר מכיוון סיני: שני טילי שיוט ששוגרו ממטוס מצרי עושים דרכם לעבר העיר תל אביב. טייס הקרב רס"ן איתן כרמי ז"ל, מוביל טייסת 101, מיירט את אחד הטילים. השני נופל לים. דקות ספורות אחר כך, יודיע דובר צה"ל על התקפה משולבת של צבאות מצרים וסוריה בסיני וברמת הגולן.
חוקרי רשות העתיקות סייעו לצבא באיתור ובזיהוי נעדרים וחללים בבתים שרופים בקיבוצי העוטף. במשך ימים ארוכים, תחת איום רקטות, הם סרקו בית בית וסיננו ממצאים במטרה להביא ודאות למשפחות המצויות באפלה באשר לגורל יקיריהן. אחד החוקרים העיד: "בדמיון הכי פרוע לא חשבנו שאי פעם נשתמש בידע המקצועי שלנו לאירוע מזוויע שכזה."
בבוקר שבת, שמחת תורה, שבעה באוקטובר 2023, נפתחה מתקפה רצחנית של חמאס על יישובי עוטף עזה, על הערים הקרובות, על בסיסי צה"ל ועל הדרכים והצמתים. כבר למוחרת, התכנסה הנהלת מועצת תנועות הנוער לדון בהיערכות מיידית של תנועות הנוער לסיוע למפונים, להפעלת סניפי התנועות היכן שמתאפשר ולריכוז פעילות התנדבות נרחבת ברחבי המדינה. מטות התנועות, עתירי הניסיון מימי מגפת הקורונה, ידעו היטב שהתארגנות מהירה תבטיח הצלחה בהתמודדות עם המשימות שתלכנה ותצטברנה בימים הקרובים.