מאגר כתבות על"ה

אשקלון, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, חוותה ב-4,000 שנותיה כובשים ושליטים רבים, בראשם שליטי מצרים ורומי. האחרונים הותירו בה אוצרות אומנות, ואלו הולכים ונחשפים: תמשיחים בקברים מהתקופה הרומית ועשרות רצפות פסיפס מרהיבות לצד יצירות אדריכלות ופיסול של מיטב אומני העבר ההלניסטים, המצרים והרומים. המסורת האומנותית של אשקלון מתגלית ומתפתחת גם באשקלון המודרנית, שמתחילה להתאפיין כעיר אומנות שיש בה מגוון עצום של פרטי אומנות ציבורית ואישית. 

הוא לחם בפלישתים למען עם ישראל בזמן שכל השבטי ישראל פחדו מהם. במקרה אחד, עקר במו ידיו את שערי עזה. אך בסוף נהרג בליבה של עזה בהתמוטטות מבנה כשהוא לוקח איתו 3,000 עזתים.

ארץ ישראל מתאפיינת בקיץ ארוך, יבש וחם. ימי הגשמים מרוכזים במספר מצומצם של חודשים (דצמבר-פברואר). עם צאת בני ישראל ממצרים, ניתן להם מידע על מקור המים בארץ: "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ... לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (דברים יא, יא).

סתוונית היורה פורחת מייד לאחר הגשמים הראשונים. בעונה זו המאביקים מועטים, וסבורים שהסטת הפריחה מהאביב לעונה זו מפחיתה את התחרות האפשרית על מאביקים. לרבים מהמינים הפורחים בעונה זו פרחים גדולים הנישאים סמוך לפני האדמה (כמו חלמונית גדולה ומיני סתוונית וכרכום). ההנחה היא שגודל הפרח מסייע למאביקים למצוא את הפרחים המועטים בעונה זו. בעונת האביב קיימת תחרות רבה על שירותי האבקה. ריבוי הפרחים באביב מאפשר כנראה למאביקים למצוא אותם בקלות, גם בלי שיפרסמו את עצמם.

אגדה אינדיאנית מספרת על זקן משבט הצ'ירוקי האומר לנכדו: בכל אדם חיים שני זאבים, וביניהם מתחולל קרב. זאב אחד רע, כועס, קנאי, שקרן, מלא אגו ועוד. ואילו השני זאב טוב, מלא שמחה, אהבה, טוב לב ונדיבות. לפי האגדה, הנכד שואל את סבו איזה מבין הזאבים מנצח, והסב עונה לו: "הזאב שאותו אתה מאכיל, הוא זה שמנצח."

יום אחד המלחמה תיגמר. החיים יימשכו, ואנו נאסוף את השברים. כחלק מחיים אחרי מלחמה, המדינה, מוסדות שונים ואנשים פרטיים יעסקו בהנצחה ובקביעת זיכרון לאלה שנפלו ולאירועים שהובילו לנפילתם. "ההנצחה היא צורך אנושי המורכב משילוב של מספר גורמים: עובדת היותנו בני תמותה וההכרה העמוקה בכך, העובדה כי הצער על האובדן והזיכרון הם אישיים ותחושת הצורך לחלוק אותם ולהעבירם גם לאנשים אחרים, בדרך כלל לדורות הבאים" (מתוך: ערך הנצחה בוויקיפדיה).

לא קל לכתוב בימים אלו, או נכון יותר: קשה מאוד לכתוב. לא בגלל מחסום כתיבה ולא בגלל שאין מה לכתוב, אלא פשוט בגלל שקשה. המציאות הפילה אותנו לבור, למנהרה, לוואקום, לריק מוחלט. התחושות שבנו מורכבות מאוד.

יציאה אל הטבע ואל המרחבים הפתוחים עוזרת לנו ליצור חוסן ולהקל את מגוון הרגשות שמצטברים אצלנו. יציאה זו מייצרת בנו שקט, מאפשרת ניתוק והכנסת נשימה עמוקה. מחקרים מצביעים על יתרונות שיש ביציאה החוצה: השפעה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, השפעה טובה על מערכת החיסון שלנו, על הזיכרון ועל הריכוז, ויותר מכול חיזוק החוסן הפסיכולוגי והנפשי והפגת מתחים. אז אני מקווה שהשתכנעתם ואתם כבר בדרך החוצה.

שנה חדשה בפתח, ועימה באות התחלות חדשות וציפיות. התחלות חדשות הן מקור להתרגשות, אך גם לחשש, שכן כל צעד ראשון כרוך בסיכון ובאפשרות ליפול ולהיכשל. בשנים שקדמו להקמת המדינה, כמו גם בשנותיה הראשונות, התמודד היישוב היהודי בארץ ישראל שוב ושוב עם הצורך להקים, לפרוץ דרך, לקבוע עובדות על אף אי הוודאות והסיכונים הכרוכים בכך. כשתוכנית החלוקה התגבשה ברקע, נאלצה הנהגת היישוב לקבל החלטות קשות בנוגע לגורלה של המדינה הצעירה ולגבולותיה. בסיור ביער חניתה (שאורכו כשעתיים), נצעד בעקבות ציון דרך חלוצי וראשון מסוגו: הקמת קיבוץ חניתה.

בישראל יש כיום כ-9,000 ק"מ של שבילים מסומנים. ריבוי השבילים דורש תכנון, ניהול ותחזוק. מערכת השבילים הארצית דינמית ומשתנה, מעת לעת נוספים לה שבילים חדשים. השבילים הארוכים הם קבוצת שבילים ייחודית. שבילים אלה מציעים למטיילים טיול רצוף של כמה ימי הליכה. שביל מגידו, שסומן לאחרונה, הוא שביל ארוך שאורכו כ-70 ק"מ, סימונו הושלם לאחר מחשבה ותכנון של גורמים רבים. זו הזדמנות לספר כיצד שביל ארוך נוצר, מאיפה מגיע הרעיון ומה התהליכים שהוא עובר בדרך לצעד ראשון של מטיילים בו. כל שביל מתחיל ברעיון. כך החל גם שביל מגידו, שהתוואי החדש שלו נחנך ממש לאחרונה. השביל מגלם בתוכו תהליך ארוך של קבלת החלטות ושל סיורים בשטח. 

ברוכים הבאים לעמק תרצה! שתי אפשרויות לצפייה בנוף המדהים של העמק עומדות לפנינו: להגיע אל תצפית שיח' בילאל שבאלון מורה או למצפה אילן הסמוך לישיבת ההסדר שליד אלון מורה.

נחל תרצה, הלוא הוא ואדי אל פארעה, מנקז את מימי נחלי מזרח השומרון לבקעת הירדן. מצפון לעמק תרצה, נמצא הר טמון, מצפון לו הר גדיר, ומדרום לנו רכס איתמר. בעבר, לא נדרשו הבוחרים ללכת מהר כביר להר טמון, מהר טמון להר גדיר ומאיתמר לאלון מורה לרדת לעמק תרצה.

רבים ממדריכי הטיולים ביקרו והדריכו לא פעם בגן לאומי ירקון. נדמה שמוקדי העניין המרכזיים שבו נותרו שנים כשהיו, ואין חדש תחת השמש. אולם, מים רבים זרמו בירקון בשנים האחרונות, והמבקרים בו היום ישמחו לגלות שהגן הלאומי התחדש וחידושים נוספים הולכים ומתהווים בו ממש בימים אלו ( אוגוסט 2023 ) יש למה לצפות.

טיול בשביל המערות ביער קרן כרמל מזמן למטיילים היכרות עם מערות קבורה מרתקות, תצפית נוף מרהיבה ופריחה בשלל גוונים. קק"ל הנגישה קטע שביל קצר המוביל למערות הקבורה. מערות אלו הן אטרקציה מרכזית במסלול.

אשקלון היא עיר בת למעלה מארבעת אלפים שנה, וידוע על יישוב קבע שהיה במקום כבר לפני כחמשת אלפים שנה. אוצרותיה הארכיאולוגיים של העיר עוד טמונים ברובם מתחת לאדמתה וטרם נחשפו. מורשתה ההיסטורית גלויה לעין בשכונותיה של העיר, והן מספרות את סיפורה.

בית הספר כדורי, השוכן למרגלות הר תבור, היה מוסד חדשני ופורץ דרך בתחומי חינוך וחקלאות בשנות השלושים של המאה הקודמת. בין בוגריו הרבים, היו בניהם של מנהיגי היישוב (עמוס בן גוריון, עלי בן צבי ועוד וגם נערים שהיו למנהיגים בעצמם, כמו יצחק רבין ויגאל אלון. אלו העידו שבית הספר היה הבסיס וההתחלה לדרך שטוו לעצמם ושהלימודים ודרך החינוך הייחודית בכדורי  תרמו רבות לעיצובם כמפקדים בצבא וכמנהיגים.