מרווה משולשת היא שיח נפוץ המצוי בחבלים ים תיכוניים – מדרום הרי יהודה ועד לצפון הארץ ומארץ ישראל ועד יוון. את המרווה המשולשת מגדלים כצמח תרבות באזור הים התיכון זה מאות בשנים. מדובר בצמח בעל עלים קטיפתיים בצבע ירוק-מכסיף, המצטיינים בבשומת עזה שאין לטעות בה והנשמרת היטב גם בעלים היבשים. עלי המרווה, טריים כיבשים, מוכרים היטב הן להכנת חליטה הן כצמח רפואה.
מרווה משולשת | גיליון 11
מצוות אכילת מרור עם קורבן הפסח נזכרת פעמיים במקרא :"ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלוהו" (שמות יב, ח); "בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלוהו" (במדבר ט, יא(. יש לשים לב כי בפסוקים אלה מדובר בפסח מצרים, אולם גם בפסח דורות מתקיימת מצוות המרור.
המרור | גיליון 11
כמה חיות מכל מין העלה נח לתיבה? נתעלם לרגע מן הניחוח ונענה תשובה מיידית: זוגות זוגות. אולם קריאה מדוקדקת תיתן מענה אחר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ... מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּו" (בראשית ז, א-ב).
פרה פרה | גליון 11
"אין בפי אלא ביטוי אחד לציין את הרגשתי ואת הרגשת חברי. נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר, הגרמנים ברחו פעמיים מהגטו. חלום חיי קם והיה. זכיתי לראות הגנה יהודית בגטו בכל גדולתה ותפארתה"
(מתוך מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ' ויועד לסגנו יצחק צוקרמן, גטו ורשה, אפריל 1943).
יצאנו להגן על הרוח | גיליון 11
להתבגר זה לא להיות יותר גדולים, אלא להיות יותר אנחנו. ואנחנו, למעשה, איננו כפתית שלג בודד, אלא אנחנו כרוכים בקשר עמוק לאדמה ולמקום שמצמיח אותנו. רשימה זו מוקדשת לבירור החוזקות שבנו באמצעות עמידה על החיבור העמוק שבינן לבין האדמה והמקום.
חיבור לאדמה והתנסות חקלאית | גיליון 11
בחטיבת ביניים "הראשונים", מתקיימים מידי שבוע, זו השנה השלישית, ימי עמי"ת. מהם ימי עמי"ת? עמי"ת הם ראשי תיבות של ערכים, מיומנויות, ידע ותרבות. זהו מודל פדגוגי ללמידה מצמיחה, פרי פיתוח צוותי, בעל מבנה ייחודי, שמתקיים בסדירות של יום בשבוע הכולל למידה בין תחומית.
ימי עמית | גיליון 11
"נכנסנו עם האוטובוס למרכז ואחרי שיחת פתיחה קצרה יצאנו לכיוון המתקנים," סיפרה א', נערה בת 17 מבית ספר במרכז הארץ. "אין סיכוי שאני עולה על העמוד הזה, אמרתי לעצמי. איזה פחד". א' גדלה בבית סבה וסבתה. הוריה התגרשו כשהייתה בת שנתיים, ואימה נפטרה כשהייתה בת 12. בעקבות אירוע קשה שחוותה במשפחתה, הפסיקה לדבר. היא הגיעה למרכז הארצי לפיתוח מנהיגות שותקת ומסוגרת בתוך עצמה.
קפיצת האמונה | גיליון 11
בעולם שבו מידע ועזרה זמינים כמעט בכל עת, וכל שנדרש הוא ללחוץ על כפתור, בעולם שבו לכל ילד יש מכשיר איתור, יהיה לכאורה קל יותר לצאת למסע או לטיול עצמאי בלוויית חבר או שניים. אך המציאות מורה לנו כי לא בהכרח זו המציאות.
המסע של החיים | גיליון 11
תחושת הדרור הבאה עם האביב ועם התקרב הפסח מתערבבת בתחושות הקשורות לאי ודאות בנוגע לעתיד בנושאים שונים. תהליכים כלכלים, פוליטיים ודמוגרפיים מתחוללים בחברה הישראלית בפרט ובעולם בכלל. אומנם דובר על משבר האקלים דובר בשנים האחרונות, אך כעת נושא זה שוב נדחק לשולי החדשות הבינלאומיות והמקומיות.
הדרור והחופש של מעלות ספורות | גיליון 11
בחג הפסח אנו חוגגים את יציאתו של עם ישראל מעבדות לחירות. זה קרה, כך התורה מספרת, רק אחרי מאבק קשה בַּמִצרִים. גם בעידן המודרני, השגנו את חירותנו לאחר מאבקים קשים. אתם מוזמנים לקרוא על ארבעה מקומות שבהם התחוללו מאבקים בדרך למדינת ישראל עצמאית ולטייל בהם.
לגעת בחירות | גיליון 11
"אנו יוצאים לכבוש את יפו. אנו יוצאים לאחד הקרבות המכריעים במערכה על עצמאות ישראל." במילים אלו, פנה מנחם בגין, מפקד האצ"ל, ללוחמי הארגון הצבאי הלאומי ערב היציאה לקרב שהחל ביום ראשון של חול המועד פסח תש"ח, ביום ראשון, 25 באפריל 1948. בגין קרא ללוחמים לדבוק במשימה, לחסוך בתחמושת, לקלוע היטב, לא לחמול על אויב "שאינו יודע רחמים כלפי בני עמנו", אך עם זאת הורה מפורשות: "חמלו על נשים וילדים. מי שמרים ידו לכניעה, את נפשו הציל. שבוי הוא בידכם. אל תפגעו בו."
המערכה על יפו | גיליון 11
למעלה אתגר הר ציון נחשפתי זמן קצר טרם חניכתו הרשמית, במהלך סדרת הסיורים "מסעותיי עם ה-101" של בית ספר שדה כפר עציון, בהדרכתם של בנימין טרופר ושל לוחם ה-101 דוד בן עוזיאל, הידוע בכינויו "טרזן".
מעלה אתגר הר ציון | גיליון 11
ביום רביעי, אחד בפברואר 2023, נערך בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל טקס האזכרה השנתי ל"נידוני קהיר": ד"ר משה מרזוק ושמואל עזאר, חברי רשת ריגול שהוצאו להורג לפני 68 שנים בקהיר. בטקס השתתפו כ-250 איש, רובם תלמידים וכן נציגי המשפחות וקרן "קדושי קהיר".
שחרורם של אסירי עסק הביש | גיליון 11
שוחרי טיולים מייחלים בכל שנה לבוא האביב. האביב, במשמעותו המודרנית, הביא לארץ ישראל רוחות ותפיסות שאינן תואמות את משטר עונות השנה הארץ ישראלי. בעולם המושגים האירופי, עונת האביב היא עונת התחייה המחודשת של הטבע המגיעה עם הפשרת השלגים. בעונה זו, העצים מלבלבים והעשב צומח. ואילו אצלנו, בארץ ישראל, האביב מתחיל ממש עם רדת הגשמים הראשונים ועם המעבר החד מצהוב של קיץ לירוק של חורף. בארצנו יש בעצם רק שתי עונות: העונה השחונה ועונת הגשמים.
האביב במקורות ישראל | גיליון 11
אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁבָּא אָבִיב?
מִסְתַּכְּלִים סָבִיב סָבִיב...
וְאִם רוֹאִים הֲמוֹן יָדַיִם חֲרוּצוֹת,
נוֹשְׂאוֹת סָלִים כְּבֵדִים עִם יַיִן וּמַצּוֹת,
וְאִם שָׂרִים "שִׂמְחָה רַבָּה"
"אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא"
אָז יוֹדְעִים (אָז יוֹדְעִים),
שֶׁבָּא אָבִיב (שֶׁבָּא אָבִיב).
